יהדות רפורמית – הבדלי גרסאות

ביחס לבורא, הוגים רפורמים דבקו תמיד בגישה [[תאיזם|תאיסטית]] ובקיומו של [[אל פרסונלי]]. עיקרים אלה בוטאו בכל ההצהרות הרשמיות, בימי התגבשות התנועה בגרמניה של אמצע [[המאה ה-19]] ובמסמכים כמו [[מצע פיטסבורג]] מ-1885, שציין את {{ציטוטון|האל האחד... כפי שנלמד בכתבי הקודש...}} שבחר בעם ישראל להיות לו ממלכת כהנים. במאה ה-20 היה מיעוט של קובעי-השקפה שדגל ב[[הומניזם דתי]], ובשוליים נשמעה אף תמיכה ב[[הומניזם חילוני]]. עמדות אלה נדחו על ידי התנועה ולא נכללו מעולם במצעים הרשמיים. אף החלטות ועידת [[סן פרנסיסקו]] מ-1976, שנוסחו בתקופה של קיטוב חריף, ציינו במפורש את {{ציטוטון|חיוב האמונה באלוהים... נסיונות זמננו הקשו על חלק להחזיק באמונה יציבה או הבנה. למרות זאת, נשענים חיינו על מציאות האל.}} הכרזת העקרונות האחרונה של [[האיחוד ליהדות רפורמית]] בצפוןב[[צפון אמריקה]], שנערכה בפיטסבורג ב-1999, חייבה אף היא את "מציאות ואחדות הבורא." כך גם רשימת העיקרים של [[יהדות ליברלית (בריטניה)|היהדות הליברלית הבריטית]] מ-1992, שהצהירה על אמונה ב"אל אחד ויחיד, [[טרנסצנדנטיות|טרנסצנדטי]] ו[[אימננטי]], בורא ומקיים."{{הערה|קפלן, Challenges and Reflections, עמ' 34-36; Transformation and Renewal, עמ' 131.}}