ג'ורג' הרברט ווקר בוש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←טענות בדבר התנהגות מינית בלתי הולמת: תיקון גרש, replaced: ׳ ← ' (2) |
מ הוספת קישור למסך הברזל |
||
שורה 349:
מאמציו הראשוניים של ממשל בוש לחתירת הסדר [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]], שהראו ניצנים ראשונים בקיץ [[1989]], נקלעו למבוי סתום במרץ 1991 בשל התנגדותו של [[ראש ממשלת ישראל]], [[יצחק שמיר]] להשתתפות נציגים מ[[מזרח ירושלים]] בבחירות ל[[המועצה המחוקקת הפלסטינית|מועצה המחוקקת הפלסטינית]]. מאמציי ממשל בוש לקידום [[תהליך השלום הישראלי-פלסטיני]] הביאו לקרע גלוי ובוטה בין [[הבית הלבן]] ל[[ממשלת ישראל העשרים וארבע]].{{הערה|שם=הערה שלישית}} עם שוך הקרבות במלחמת המפרץ, במרץ 1991, הבית הלבן יזם מהלך מקיף בתכלית לנצל את עמדת המיקוח של ארצות הברית כמעצמת העל היחידה בעולם ובזכות מדיניות ההבלגה שהפגינה במהלך המלחמה, כקרש קפיצה לקידומו של הסדר מדיני כולל בחסות [[ועידת פסגה]] בינלאומית.{{הערה|שם=הערה רביעית|אברהם בן צבי, '''מטרומן ועד אובמה''', 2011, עמ' 195}}
מלחמת המפרץ העצימה את היוקרה וההשפעה של ארצות הברית, ובאופן סימולטני החלישה את [[הארגון לשחרור פלסטין]], שצידד במשטרו של סדאם חוסיין. [[סוריה]] נחלשה עוד קודם לכן, בעקבות התפרקות ברית המועצות, שהייתה לה מקור מרכזי לתמיכה ולאספקת מערכות נשק מתקדמות.{{הערה|שם=הערה רביעית}} התפתחויות אלו העניקו לנשיא בוש פתח הזדמנויות להתקדמות לקראת היעד הנכסף של יישוב הסכסוך הישראלי-ערבי על כל נדבכיו.{{הערה|[[איתמר רבינוביץ']], '''חבלי שלום: ישראל והערבים 1948-2003''', 2004, עמ' 40}} לשם כך, פרס הממשל האמריקאי את הרעיון לקיום ועידת פסגה בינלאומית, רעיון שהפך למציאות ב-[[30 באוקטובר]] 1991. הדך להצלחתה של הוועידה נראתה סלולה ובטוחה. הארגון לשחרור פלסטין לא לקח בוועידה חלק פעיל או ישיר וגם בתהליך ה[[משא ומתן]] שאמור היה לבוא בעקבותיה (אם כי הממשל הבטיח שיתחשב בעמדותיו), נוסף על כך שהחסות הרוסית בוועידה - שבעביר אפשרה לשמיר לתרץ את התנגדותו לוועידה - לא נראתה עוד מאיימת לאחר נפילת [[מסך הברזל]].
סוריה, שסירבה להשתתף ב[[ועידת ז'נבה (1973)|וועידת ז'נבה]] ב-[[1973]], ומואחר יותר אף דרשה כי מליאת הוועידה הבינלאומית תהא גוף בעל סמכויות אכיפה שיפעל ליישומו של מתווה ההסדר הכפוי ויוכל להטיל [[וטו]] על הסכמות [[יחסים בילטרליים|דו-צדדיות]] במסגרת ועדות המשנה, ריככה את תביעותיה ועמדותיה בכך שהסכימה לשליטה אמריקאית בתהליך.{{הערה|שם=הערה רביעית}} גם עובדה זו תרמה לתחושת ה[[אופוריה]] הגואה ערב התכנסות הוועידה.
| |||