תרגום התורה המיוחס ליונתן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''התרגום המיוחס ליונתן''', או '''פסאודו-יונתן''', המכונה גם '''תרגום ירושלמי''' או '''תרגום ארץ ישראל''', הוא [[תרגומי המקרא|תרגום]] [[ארמית|ארמי]] ל[[תורה]] שמוצאו מ[[ארץ ישראל]].
תרגום זה כונה בפי רוב הראשונים בשם "תרגום ירושלמי". במקורות המאוחרים יותר של [[ימי הביניים]] (לראשונה בפירושו של ר' [[מנחם רקאנטי]]) הוא כונה בשם "תרגום יונתן בן עוזיאל", ואף נדפס במהדורות [[מקראות גדולות]] בשם זה, אף שידוע ש[[יונתן בן עוזיאל]] כתב תרגום לספרי ה[[נביאים]] בלבד - ולא לתורה. ההשערה המקובלת כיום היא ש[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] ת"י התפרשו בטעות כמכוונים ל"תרגום יונתן" במקום ל"תרגום ירושלמי". תרגום זה הוא חלק מקבוצת תרגומים ארמיים לתורה המכונים "[[תרגומים ארץ-ישראליים]]", וכן "ירושלמיים", ובהם גם [[תרגום נאופיטי]] ו[[תרגום הקטעים]] (
אופיו של התרגום המיוחס ליונתן שונה מזה של שאר התרגומים הארץ-ישראליים; הוא נוטה להרחיב יותר את היריעה ולהביא מסורות [[מדרש]]יות, בעיקר [[אגדה (יהדות)|אגדתיות]] אך גם [[הלכה|הלכתיות]], במהלך התרגום, מעבר לתרגום הצמוד לטקסט. לדעת [[אביגדור שנאן]] התרגום קרוב מבחינות רבות לסוגה המכונה [[מקרא משוכתב]]. חוקרים דנו ביחסו של התרגום לתרגומים הבבליים - בעיקר [[תרגום אונקלוס]] - ולתרגום ה[[סורית|סורי]] למקרא, ה[[פשיטתא]], וכן ל[[מדרשי אגדה|מדרשי האגדה]] ובעיקר למדרש [[פרקי דרבי אליעזר]], לו יש זיקה הדוקה לתרגום המתבטאת באגדות ובדרשות דומות עד כדי זהות מילולית.
| |||