סטניסלב אולם – הבדלי גרסאות

 

==חייו==

 

=== הגירה לארצות הברית ===

בשנת [[1938]] [[הגירה לארצות הברית|היגר אוּלַם לארצות הברית]] בעקבות משרה שהציעה לו [[אוניברסיטת הרווארד]]. בקיץ 1939 שב ל[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] לביקור, והצליח להימלט עם אחיו אדם ערב [[מלחמת העולם השנייה]]. שאר משפחתו נספתה ב[[השואה|שואה]]. כאשר לא הוארכה משרתו בהרווארד, הצטרף ל[[סגל אקדמי|סגל]] [[אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון]] ב[[מדיסון]].

 

 

במסגרת עבודתו בלוס אלמוס הציע להשתמש ב[[שיטת מונטה קרלו]] להערכה של [[אינטגרל]]ים סבוכים המופיעים בתורה של [[תגובת שרשרת|תגובות שרשרת]] [[גרעין האטום|גרעיניות]], מבלי לדעת ש[[אנריקו פרמי]] ואחרים הציעו שיטה דומה קודם לכן. הצעתו זו הביאה לפיתוח סיסטמטי יותר של שיטת מונטה קרלו על ידי פון נוימן, [[ניקולס מטרופוליס]] ואחרים.

 

=== פיתוח נשק תרמו-גרעיני ===

 

אדוארד טלר התנגד בתחילה להצעתו של אוּלַם, אך אחר כך הבין את יתרונותיה והציע להשתמש ב"מצת" [[פלוטוניום]], שימוקם במרכז דלק ההיתוך, כדי להתחיל את התגובה הגרעינית ולהגביר אותה. טלר גם שינה את הרעיון של אוּלַם לדחוס את דלק ההיתוך, בכך שהבין שהקרינה מפצצת הביקוע תדחס את הדלק בצורה יעילה בהרבה מן הכוח המכני של הפיצוץ. מבנה הפצצה הזה, של קריסה (פיצוץ כלפי פנים) מבוססת קרינה ומדורגת, הפך מאז למבנה הסטנדרטי של פצצות מימן. אף שסבורים שגם הפיזיקאי הסובייטי [[אנדריי סחרוב]] הגה את המבנה הזה באופן עצמאי, הוא זכה לשם "פצצה מסוג טלר-אולם". אוּלַם וטלר הגישו ביחד בקשה לרישום [[פטנט]] על סוג זה של פצצה.