|
== בישראל ==
ב[[ישראל]] מחייב [[חוק עבודת נשים]] להוציא את היולדת לחופשת לידה (המושג "חופשת לידה" הוחלף וכיום מקנה החוק זכות ל"תקופת לידה והורות"{{הערה|הביטוי הוחלף בתיקון מס' 55 לחוק שפורסם ב[http://www.glima.info/law_book/2569.pdf ס"ח 2569, התשע"ו, 28.7.2016, עמ' 1090]}}). חופשה זו הייתה באורך 12 שבועות, ובמאיבמאי 2007 הוארכה ל-14 שבועות{{הערה|1=[http://news2006.nana10.co.il/Article/?ArticleID=485251&TypeID=1, אתר נענע 10]}} ובינואר 2017 הוארכה ל-15 שבועות (והיא ניתנת להארכה נוספת, במקרים שונים כגון לידה של מספר ילדים בו זמנית, אשפוז של הילוד וכדומה{{הערה|1=ראו את סעיף 6 לחוק{{סחפ|חוק עבודת נשים,|סעיף התשי"ד - 19546}}. לאחרונה הוגדלה תקופת ההארכה המרבית המצטברת בגין כל הסיבות, לעשריםהיא עשרים שבועות ([http://www.glima.info/law_book/2418.pdf תיקון מס' 50 לחוק, שפורסם בס"ח 2418, התשע"ד, 9.12.2013, עמ' 71]).}}). בחופשת לידה זו מקבלת העובדת, שצברה [[תקופת אכשרה]], [[דמי לידה]] מ[[המוסד לביטוח לאומי]]. בשנת 2010 הוארכה חופשת הלידה בהבסיסית המתוארת לעיל ל-1226 שבועות, האחרונים שבהם ללא תשלום (עליהם רשאית העובדת לוותר) וזאת לעובדת שמועסקת לפחות שנה במקום עבודתה. העובדת רשאית להתחיל את חופשת הלידה כבר 6 שבועות לפני יום הלידה המשוער. לאחר ששת השבועות הראשונים של חופשת הלידה רשאית היולדת להעביר זכות זו לבן זוגה, שיצא ליתרת חופשת הלידה, בתנאי שהאישה חזרה למקום עבודתה. מעבר לסייג הנ"ל אסור להעסיק עובדת בתקופת 1415 השבועות הראשונים של חופשת הלידה שלה, גם בהסכמתה, למעט במקרים בהם הלידה לא הסתיימה בלידת ולד חי, או כאשר היולדת הסכימה למסור את הוולד ל[[אימוץ ילדים|אימוץ]], או כאשר היולדת היא אם [[פונדקאית]], במקרים כאלה ניתן יהיה לקצר את חופשת הלידה בהסכמתה. בתנאים של הולדה של יותר מילד אחד, או אשפוז של היולדת, או של הוולד ניתן להאריך את חופשת הלידה.
אב זכאי לצאת לחופשת לידה במקרה שבת זוגו ויתרה למענו על חופשת הלידה לה היא זכאית או במקרה שהילד נמצא בחזקתו ובטיפולו הבלעדי של האב, עקב נכות או מחלה של בת הזוג, שבעטיים היא אינה יכולה לטפל בילד.
|
