מסעי הצלב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2.53.182.63 (שיחה) לעריכה האחרונה של סימן קריאה
מ הוספת קישור למערב אירופה
שורה 37:
בדמיון העממי של המזרח והמערב התגבש הדימוי של מסעי הצלב כסדרה של תמונות סמליות קפואות. לאמיתו של דבר קשה לעמוד עתה על המוטיבציה של האנשים בתקופת מסעי הצלב, ולעיתים על הרלוונטיות שיש למוטיבציה זו באשר למהלך האירועים. למרות זאת, ההיסטוריה הפופולרית ברורה למדי ונותנת דימויים מרשימים הנוטים להיות קשורים אף למאורעות בני ימינו.
 
במערבב[[מערב אירופה]] נראו מסעי הצלב בדמיון העממי כהרפתקאות הרואיות, למרות שעיקר ההתלהבות העממית נוצלה במהלך [[מסע הצלב הראשון]]. דימויו של היריב ה"[[סרצינים|סרציני]]" גובש בדמותו של [[צלאח א-דין]], יריבו [[ריצ'רד הראשון]] מ[[אנגליה]] הוא סמל לעולם דובר ה[[אנגלית]], אב טיפוס של המלך הצלבני, כאשר [[פרידריך ברברוסה]] ממלא את אותה נישה סמלית בתרבות [[גרמניה]]. עד זמננו הצלבנים ומנהיגיהם עוברים רומנטיזציה בתרבות הפופולרית, החל מתקופת מסעי הצלב עצמה, דרך התקופה הרומנטית וספריו של [[וולטר סקוט]], וכלה בדימויים צלבניים במהלך [[מלחמת קרים]], ו[[מלחמת העולם הראשונה]] ובמיוחד כיבושה של [[ירושלים]] על ידי הגנרל [[אדמונד אלנבי]].
 
בעולם המוסלמי המשיכו מסעי הצלב להיראות כמסעי טבח אכזריים וברבריים על ידי "הפרנקים" כנגד האסלאם המתורבת, וכך למשל, הרטוריקה של [[פונדמנטליזם איסלמי|הפונדמנטליסטים האיסלמים]] מתייחסת לפעולות המערב כנגדם כ"מסעי צלב" בהקשר רגשי על מנת להראות כי מסע זה נדון לכישלון כנגד הפאן-ערביות המנצחת. כך התייחסו גורמים באמריקה ל"מלחמה כנגד ה[[טרור]]" בראשית [[המאה ה-21]] כ"מסע צלב" עד שהדו-ערכיות של המונח התבררה להם.