רעידת אדמה – הבדלי גרסאות

:"כן אנו מוצאים במעשׂיו כלפי בני-האדם פגעים גדולים הפוגעים בכמה פרטים ומכלים אותם או דברים כוללים המשמידים שבטים או אף חבלי-ארץ, ומאבידים בנים ובני בנים ואינם משאירים נשים וטף, כגון שקיעת האדמה, רעידות אדמה וברקים קטלניים וכגון שעם אחד יוצא נגד אחרים להשמידם בחרב ולמחות את עקבותיהם, ומעשׂים רבים כגון אלה, אשר אינם באים מצִדו של אחד מתוכנו כלפי אחר אלא מתוך כעס חזק, שנאה גדולה, או בקשת נקמה. לכן הוא נקרא לפי מעשׂים אלה קנוא ונוקם, ונוטר, ובעל חמה...הווה אומר שמעשׂים אשר כדוגמתם נובעים אצלנו מתוך נטייה נפשית, דהיינו, מתוך קנאה, נקמה, שנאה עמוקה או כעס, '''באים מלפניו יתעלה בהתאם למה שהיו ראויים לו אלה שנענשו''', ולא בשום פנים מתוך היפעלות." (מורה נבוכים, חלק ראשון - פרק נ"ד){{הערה|1=[http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_1_54.htm מהדורת מיכאל שורץ]{{קישור שבור|25.4.2019}}}}.

 

 

ברעידת האדמה בצפת (ה'תקצ"ז 1837) הרב [[אברהם דב אוירבך מאבריטש|אברהם דב מאוורוטש]] שהתבלט קודם כמנהיג מקומי, ניצל עם קבוצת מתפללים כשבית המדרש התמוטט, אך הגג מעליו ואלו שקרבו אליו נותר על עמדו. יחד עם עמידת גבורה שלו במרד הדרוזים, הדבר השפיע על מזכירו של [[משה מונטיפיורי]] ששהה במקום, וייתכן שהיה מהמשפיעים על דרכו של מונטיפיורי לסיוע ל[[עבודה עברית]], הנמנעת מ[[כספי החלוקה]].