חמה (עיר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה
שורה 40:
ה[[ישוב]] הקדום ביותר התקיים במקום עוד מ[[התקופה הנאוליתית]] אך עיקר האזכורים מגיעים אלינו אודות יישוב גדול ומרכזי בתקופת [[תנ"ך]], המוזכר בשם [[חמת (אתר מקראי)|חֲמָת]] (לעיתים גם בתור '''חֲמָת צוֹבָא''' ו'''חֲמָת רַבָּה''').
 
במאה ה-18 לפנה"ס נכללה בתחום ממלכת [[קטנה (עיר מדינה)|קטנה]]. במאה ה-14 לפנה"ס היה שטחה מחולק בין [[קדש (ארנת)|קדש]] שליד נהר ה[[ארנת]] מדרום, תוניפ מצפון וקטנה ממזרח. בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס היא הפכה להיות עיר חתית פורחת.{{הערה|הערך "חמת", אנציקלופדיה מקראית, כרך ג, הוצאת מוסד ביאליק, עמ 195-194}}, ובתנ"ך היא נזכרת בתקופה זו כ[[עיר בירה|בירת]] [[מחוז]] ו[[מונרכיה|ממלכה]] [[חתים|חיתית]]-[[ארם|ארמית]], כאמור: {{ציטוטון|וַיִּשְּמַע תּׁעִי מֶלֶךְ חֲמָת...}} ({{תנ"ך|שמואל ב|ח|ט|קצר=כן}}).
 
חמת הייתה [[עיר בירה|בירת]] [[מחוז]] ו[[מונרכיה|ממלכה]] [[חתים|חיתית]]-[[ארם|ארמית]], כאמור:{{ציטוטון|וַיִּשְּמַע תּׁעִי מֶלֶךְ חֲמָת...}} ({{תנ"ך|שמואל ב|ח|ט|קצר=כן}}).
 
העיר נכבשה וסופחה לתחומי [[ממלכת ישראל המאוחדת]] בידי [[דוד המלך]] יחד עם כל ממלכות ארם, ובנו [[שלמה]] בנה בה ערי מסכנות (ערים [[ביצורים|מבוצרות]] הכוללות מחסני [[תבואה]] מלכותיים) כפי שכתוב בספר דברי הימים:{{ציטוטון|וַיֵּלֶךְ שְּלֹמֹה חֲמָת צוֹבָא וַיֶּחֳזַק עָלֶיהָ וַיּבֶן...וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶּר בָּנָה בַּחֲמָת.}} ({{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|ד|קצר=כן}}).
 
בשנת [[המאה ה-9 לפנה"ס|853 לפנה"ס]], העיר השתתפה ב[[קרב קרקר]], שהתנהל בין [[שלמנאסר השלישי]] מלך [[אשור]] לבין ברית של 12 מלכים מקומיים שקיוו להדוף את התרחבות האימפריה האשורית לכיוון [[מערב]]. אחד המלכים היה אירחולינה מלך חמת. על פי תיאור הקרב המופיע על גבי [[המונולית מכורח]] למלך חמת היו 700 [[מרכבה (רכב)|מרכבות]], 700 [[חיל פרשים|פרשים]] ועשרת אלפים [[חיל רגלים|רגלים]]. בין המלכים הנוספים שנלחמו בקרב היה גם [[אחאב]] מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]].
חמת הייתה אחת הערים אשר האשורים הגלו את כל תושביהן לתחומי [[ממלכת ישראל|ממלכת שומרון]]. במקביל הגלו את [[עשרת השבטים|בני ישראל]], תושבי ממלכת שומרון לחמת, כמסופר ב{{תנ"ך|ישעיהו|יא|יא}}.
 
לאחר נפילת [[ממלכת ישראל]] בשנת 722 לפנה"ס, [[יהובידי]], המלך האחרון של חמת, הוביל מרד אזורי נגד [[אשור|האימפריה האשורית]] והפסיד במערכה, הוא הוצא להורג באמצעות הפשטת עורו בעודו חי. כתוצאה מהמרד העיר נכבשה ונהרסה. חמת הייתה אחת הערים אשר האשורים הגלו את כל תושביהן לתחומי [[ממלכת ישראל|ממלכת שומרון]]. במקביל הגלו את [[עשרת השבטים|בני ישראל]], תושבי ממלכת שומרון לחמת, כמסופר ב{{תנ"ך|ישעיהו|יא|יא}}.
 
בתקופת כיבושי [[אלכסנדר מוקדון]] שונה שמה של העיר לאֶפִּיפַנְיָה, ככל הנראה על שמו של [[אנטיוכוס אפיפנס]]. מאוחר יותר עברה העיר להיות תחת שלטון [[האימפריה הרומית]] ו[[הקיסרות הביזנטית]] ([[סוריה (פרובינקיה רומית)|פרובינקיה סוריה]]).