אחאב – הבדלי גרסאות

לאחר קרב קרקר, משהוסר האיום האשורי, התחדש העימות בין ישראל וארם. אחאב, בתמיכת [[יהושפט]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]], יצא ב-852/1 אל רמות גלעד כדי להחזירה לשלטון ישראל:, אולם אחאבאך מצא את מותו בקרב זה מפגיעת חץ, וצבא ישראל נסוג אל שומרון ללא הכרעה.

מות אחאב מתואר בספר [[מלכים א]] פרק כ"ב. על פי המקרא שררה [[ברית שלום]] בין אחאב מלך ישראל ו[[יהושפט]] מלך יהודה, וזו נחתמה בנישואין בין [[עתליה]] בת אחאב ליהורםל[[יורם (מלך יהודה)|יהורם]] בן יהושפט. במסגרת הברית ביקר יהושפט בארמונו של אחאב שב[[שומרון]], ואחאב שכנעו לצאת איתו למלחמה על [[ארם]], במטרה להחזיר לישראל את השטחים שכבש מלכה [[בן הדד השני|בן הדד]]. יהושפט נענה להצעתו של אחאב באומרו "כָּמוֹנִי כָמוֹךָ, כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ, כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ"<ref>מלכים א כ"ב ד</ref>.

אולם יהושפט התנה את הסכמתו בשמיעת דבר ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]], ולשם כך קיבץ אחאב את ארבע מאות נביאיו, שבישרו לו פה אחד בשם ה' על ניצחונו הצפוי. יהושפט הביע את אכזבתו מנבואתם האחידה של הנביאים, וביקש מאחאב לשאול לדעתם של נביאים נוספים. מסתבר שיהושפט חשד שמדובר ב[[נביא שקר|נביאי שקר]] המשמשים כנביאי חצר מטעם אחאב, ולמעשה אף מצויות ראיות לאפשרות שמדובר בנביאי ה[[אשרה (אלה)|אשרה]] שהופיעו בפרקים הקודמים<ref>לשון זהה של קיבוץ מאות נביאים לקריאת המלך מופיעה רק במקום אחד במקרא - לקראת מעמד הר הכרמל, שם נקראו 400 נביאים כנביאי אשרה. בשונה מ-450 נביאי הבעל, לא נכחו נביאי האשרה במעמד הר הכרמל ולכן שרדו גם לאחריו. מדברי אלישע ליהורם בן אחאב עולה שגם בימיו שמשו נביאי ע"ז בחצר אחאב (מלכים ב, ג יג). בנוסף, המקרא עצמו לא מכנה אותם נביאי ה' אפילו פעם אחת. גם הנביא מיכיהו מתייחס אליהם כאל נביאי אחאב. כמו כן, איזבל, שרדפה את נביאי ה', עדיין חיה, ולכן לא מסתבר שיהיו מאות מנביאי ה' בחצר מלכותה.

אם אכן מדובר בנביאי האשרה הניבאים בשם ה', אזי ייתכן ומדובר בסינקרטיזם דתי בין ה' והאשרה.</ref>. לשם כך הובא לארמון [[מיכיהו בן ימלה]], הנביא השנוא ביותר על המלךאחאב מחמת נבואות הפורענות שניבא על המלךעליו. לאחר שניבא את מותו של אחאב במלחמה, ואת נסיגת צבא ישראל מן המערכה, כעס עליו המלך ופקד להושיבו ב[[מאסר]] עד שובו בשלום מן המלחמה.

עם זאת, אחאב חשש מנבואת מיכיהו, ולכן יצא למלחמה בעודו מחופש לחייל פשוט. במהלך המלחמה פקד בן הדד על אנשיו להרוג את המלך אחאב לבדו, אך חייליו התקשו לזהותו. בתחילה אף טעו לחשוב שיהושפט הוא מלך ישראל, אך כשהתבררה להם טעותם עזבו אותו. אך למרות מאמציו, לא הצליח אחאב להימלט מגזרת האלוהים: אחד מחיילי בן הדד, שירה לתומו בקשת, פגע במלך אחאב והחץ חדר לגופו בין תפרי [[שריון גוף|שריונו]]. אחאב נפצע אנושות, אך באקט אחרון של גבורה סירב שיפנו אותו אל מחוץ לשדה הקרב, ונותר לעמוד במרכבתו למשך יום הלחימה כולו, וכך כנראה מנע מצבאו מנוסה כללית ותבוסה<ref>מלכים א כב, לה-לו</ref>. אחאב מת לבסוף בערב, ודמו נשטף ממרכבתו אל בריכת שומרון, כדבר ה'.