ארמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 13:
 
מקור המילה "ארמון" בשפה ה[[עברית]] אינו ברור, והיא אינה מבוססת על שורש ידוע בשפה העברית, אך יכול להיות שמקור השם הוא מן המילה "רימון" עקב צורת כתר אשר בראש הפרי המסמלת מלוכה. המילה אינה מופיעה כלל ב[[תורה]], ותחילת השימוש בה ב[[תנ"ך]] הוא רק בספר [[מלכים]] ובהמשך בספרי הנביאים.
המילונאי [[אברהם אבן-שושן]] משער כי המלה נגזרה מן השרשים '''רוֹם''' או '''רמה'''. זאת ועוד; צורת הריבוי של <big>אַרְמוֹן</big>, לבד מ<big>אַרְמוֹנוֹת</big>, היא <big>אַרְמוֹנִים</big> ([[ימי הביניים]]) ואף <big>אַרְמְנוֹת</big> ([[מקרא]]).
זאת ועוד; צורת הריבוי של <big>אַרְמוֹן</big>, לבד מ<big>אַרְמוֹנוֹת</big>, היא <big>אַרְמוֹנִים</big> ([[ימי הביניים]]) ואף <big>אַרְמְנוֹת</big> ([[מקרא]]).
 
בממלכות [[ישראל]] ויהודה בתקופה העתיקה, היה ארמון המלך חלק מהמערך השלטוני, ואחד הארמונות שנמצאו שרידיו הוא ארמונו המשוער של [[דוד המלך]], כפי הנראה שליט ממלכת [[ממלכת יהודה|יהודה]], ב[[עיר דוד]].
שורה 21 ⟵ 20:
 
==ארמונות בישראל==
בישראל אין ארמונות מלוכה, אך ישנם שרידים רבים של ארמונות מהעת העתיקה, למשל [[הרודיון]]. למרות זאת ישנם בתים פרטים מפוארים ביותר שלא שימשו כארמונות, למשל [[בית יהודיוף-חפץ]]. יש המחשיבים את [[בית הצדק העולמי]] [[המרכז הבהאי העולמי|במרכז הבהאי העולמי]] שבחיפה כארמון. בנוסף, מתכננים חסידי [[חב"ד]] להקים ב[[כפר חב"ד]] ארמון ל[[מלך המשיח]].
למרות זאת ישנם בתים פרטים שאומנם אינם "ארמונות" אך הפאר שלהם לא יבייש גם ארמון, למשל [[בית יהודיוף-חפץ]].
יש המחשיבים את [[בית הצדק העולמי]] [[המרכז הבהאי העולמי|במרכז הבהאי העולמי]] שבחיפה כארמון. בנוסף, מתכננים חסידי [[חב"ד]] להקים ב[[כפר חב"ד]] ארמון ל[[מלך המשיח]].
 
==ארמונות חשובים==