אוטו ולס – הבדלי גרסאות

הוסרו 55 בתים ,  לפני 3 שנים
תבנות, ויקיזציה, הסרת קישורים עודפים
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
(תבנות, ויקיזציה, הסרת קישורים עודפים)
{{מנהיג}}
[[קובץ:Otto Wels.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוטו ולס]]
'''אוטו ולס''' ([[גרמנית]]: '''Otto Wels''';{{כ}} [[15 בספטמבר]] [[1873]] - [[16 בספטמבר]] [[1939]]) היה יושב ראש ה-[[SPD]], המפלגה ה[[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטית]] הגרמנית משנת [[1919]], וחבר ה[[רייכסטאג]] בין [[1920]] ל-[[1933]], מראשי [[ההתנגדות הגרמנית לנאציזם]] בתחילת שלטון [[המפלגה הנאצית]] ב[[גרמניה]].
 
== התנגדותו לנאצים ==
ב-[[23 במרץ]] [[1933]] היה ולס היחיד בין חברי הרייכסטאג שיצא בגלוי כנגד [[חוק ההסמכה (גרמניה)|חוק ההסמכה]] שהגה [[אדולף היטלר]] על מנת ליתן הכשר חוקי לשלטונו הרודני. החוק התיימר להעביר את סמכות החקיקה מן הרייכסטאג לממשלת הרייך בראשותו של היטלר לתקופה של ארבע שנים, ובכך להעניק להיטלר סמכויות דיקטטוריות בלתי מוגבלות.
בהצבעה שהתקיימה באותו היום, בבית האופרה קרול ב[[ברלין]] (שכן הרייכסטאג עצמו נשרף מספר ימים קודם לכן, [[שריפת הרייכסטאג|שריפה]] שהיוותה את התירוץ להעלאת החוק לדיון), גילה ולס אומץ לב אישי, כאשר על אף נוכחותם הבריונית של אנשי ה-[[אס אה|SA]] לבושי החולצות החומות, והנציגים הנאצים ששרקו והריעו בעת נאומו, נשא נאום נוקב בו הצביע על הסכנה הטמונה בחוק שעלה לדיון. רבים מחבריו של ולס, עשרים ושישה חברי הרייכסטג מן המפלגה הסוציאל-דמוקרטית כבר נעצרו, וולס עצמו יכל לצפות כי הוא עצמו ייעצר עוד בטרם יחל נאומו.
ולס אמר בין היתר:
 
בהביטו ישירות אל היטלר, הצהיר ולס - "אתה יכול לקחת את חיינו ואת חירותנו, אך לא את כבודנו". מילותיו הבאות - "אנו חסרי מגן, אך לא חסרי כבוד", "Wir sind wehrlos aber nicht ehrlos.", הפכו לציטטה ידועה.
 
כל 94 חברי ה-[[SPD]] ברייכסטאג הצביעו כנגד החוק, אך כל שאר חברי הרייכסטאג שנכחו בדיון (רבים נעצרו, הושלכו למחנות ריכוז, והתייצבותם להצבעה נמנעה בדרכים אחרות) הצביעו בעד. העברת חוק ההסמכה סימנה את סופו של המשטר הפרלמנטרי הדמוקרטי בגרמניה, והעניקה בסיס חוקי לשלטונו הדיקטטורי של היטלר. לאחר מספר שבועות אסר היטלר על קיום ה-[[SPD]], ומפלגות פוליטיות אחרות בגרמניה, ולבסוף הכריז כי [[המפלגה הנאצית]] היא המפלגה החוקית היחידה בגרמניה.
 
ולס יצא לגלות עוד בטרם הוכרז כי פעילות ה-[[SPD]] אינה חוקית. הוא הקים את מרכז המפלגה בתחילה ב[[חבל הסאאר]], אשר היה תחת שליטה של [[חבר הלאומים]], ולאחר שגרמניה החזירה לעצמה את השליטה בחבל, יצא ל[[פראג]] ולאחר מכן ל[[פריז]], שם מת בשנת [[1939]].