משתמש:מבני הנביאים/תרומה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מבני הנביאים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מבני הנביאים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{טיוטה פרטית|תמונה חדשה=כן}}
<!-- ▼
#הפניה [[פרה אדומה]]
ב[[הלכה]] '''מי חטאת''' הם מי מעיין שנשאבו בכלי וניתן עליהם אפר מה[[פרה אדומה|פרה האדומה]], והם נועדו על מנת לטהר - בעזרת הזאה (התזה) על ידי אזוב, אדם או כלים מ[[טומאת מת]]. מי חטאת שנגע בהם שלא לצורך מטמאים מהתורה טומאה זו נקראת '''טומאת מי חטאת'''.▼
==הכנת מי חטאת==▼
את מי החטאת צריך למלאות מ[[מעיין]] בעזרת כלי{{ציטוטון|וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי|{{תנ"ך|במדבר|יט|יז|קצר=כן}} }}. ולאחר מילוי המים נותנים עליהם אפר, פעולה זאת של נתינת האפר נקראת 'קידוש מי חטאת' או בקיצור 'קידוש', לאחר הקידוש המים נקראים מי חטאת מים מקודשים או מי נידה {{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|ו|ללא=שם}} }}▼
מילוי המים נעשה בכל כלי שהוא מכל חומר ועל ידי כל אדם ולאו דווקא כהן. כאשר מעיין כולל גם את הנחלים הזורמים ממעינות וגם [[אגם|אגמים]] של [[מים מתוקים]] כמו ה[[כנרת]] כשרים למילוי מי חטאת{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|ו|ט|ללא=שם}}-טז אך נהר שמעורב במי גשמים פסול למילוי מי חטאת.}}▼
בין הזמן של מילוי המים ועד לזמן הקידוש אסור לעשות שום מלאכה שלא קשורה למים, ואם נעשתה מלאכה המים נפסלו לקידוש וממילא להזאה{{הערה|אפילו למלאות עוד כלי אחר כדי לקדש אותו זה פוסל את המים שבכלי הראשון}}. כאשר ניתן להעביר את המים למישהו אחר על מנת שהוא ישמור אותם אבל אז הוא לא יכול לעשות מלאכה שאם כן הוא יפסול את המים{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|ח|ב|ללא=שם}}}} וכן ניתן לשים את המים במקום שמור אפילו כמה שנים כמו שכותב הרמב"ם על פי הפסוק {{ציטוטון|לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה|{{תנ"ך|במדבר|יט|ט|קצר=כן}} }} {{ציטוטון|בזמן שהם שמורים הם מי נידה ואם לאו פסולין|רמב"ם פרה י' ד'}}{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|י|א|ללא=שם}}-ה}} ▼
דין נוסף הוא שאסור ליטול שכר על הקידוש ועל ההזאה אבל על מילוי המים מותר ליטול שכר אלא אם כן זה [[שכר מינימום]] על הזמן שהוא השקיע כדי ללכת וכדומא{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|ו|ללא=שם}} }}▼
===קידוש מי החטאת===▼
==ההזאה==▼
פעולת ההזאה נעשית על ידי לקיחת [[אזוב מצוי|אזוב]] (זעתר) בעל שלושה קלחים, אגודות (קשורות) ביחד, ולהטביל אותם {{הערה|בניגוד ללספג או לנגב כיוון שצריך לטבול{{רמב"ם||פרה אדומה|י|י|ללא=שם}}}} במי החטאת על ידי אדם טהור, ולהזות על הטמא: אדם או כלים שנטמאו בטומאת מת, ביום השלישי מאז שנטמא וביום השביעי{{הערה|כאשר זה המינימום כלומר ניתן גם לחכות יותר משלושה ימים אבל לא פחות משלושה, וגם בין ההזאה שביום השלישי לשביעי זה מינמום וניתן לדחותה עוד {{רמב"ם||פרה אדומה|יא|ב|ללא=שם}} }}. וכל מה שנגע בו המים (אדם או כלים) נטהר, אפילו טיפה אחת מספיקה על מנת לטהר. כאשר צריך כוונה להזות על טמא על מנת לטהר אותו, אבל מי שמזים עליו לא חייב כוונה כדי להיטהר. פעולת ההזאה יכולה להתבצע אפילו על ידי קטן, כל עוד הוא מבין מה הוא עושה (שיש בו דעת) אך אשה אינה יכולה להזות. ▼
ישנן מספר מעלות שעשו באדם שרוצה להיות טהור לחטאת בשביל להזות, למלאות מים לחטאת או אף לגעת במי החטאת או באפר הפרה{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|יג|ללא=שם}} }}.
*שדרגת טהרה היא גבוה ביותר חמישי וצריך טבילה מיחדת בכוונת טהרת חטאת ואפילו מישכבר טהור לקודש חייב לטבול שנית
*כלים שראויים לטמא [[טומאת מדרס]] (כיסאות בגדים וכו') נחשבים כטמאים לחטאת תמיד אלא אם טבלו אותם לחטאת, אפילו שהם טהורים לכל שאר הענינים. כלי כזה אף אם רק הניד אותו ללא מגע, אדם שטהור לחטאת - נטמא.
*[[ולד הטומאה]] אף אל פי שבשאר הטומאות הוא אינו מטמא אדם או כלים לעניין חטאת הוא מטמא אדם
*שכל מה שמטמא רק את הידים ל[[קודש (הלכה)#טבילת ידיים|קודש]] מטמא לחטאת את כל הגוף ולא מספיקה טבילת ידים אלא טבילת כל גופו
*מי שצירך לטבול על מנת להיטהר אפילו מ[[דרבנן]] מטמא את אפר הפרה ואת מי החטאת ואת האדם הטהור לחטאת גם גם במגע וגם במשא, ואת הכלים ואת המים שנתמלאו ועדיין לא נתקדשו רק במגע.
*בטומאת החטאת אין דרגות כמו בשאר הטומאה שיש [[ראשון לטומאה|ראשון]] [[שני לטומאה|שני]].. עד [[רביעי לטומאה|רביעי]] אלא אין לה גבול דוגמה אם מישו נגע באחד והוא נגע בשני והשני בשלישי כולם טמאים באותה המידה לחטאת אך לשאר הברים האדם החמישי כבר לא היה טמא כלל
* טהור לחטאת ש[[טומאת היסט|הסיט]] טומאות שלא מטמאות בהיסט כמו [[טומאת שרץ|שרץ]] [[טומאת שכבת זרע|שכבת זרע]] או כלי שנטמא ב[[טומאת מת|מת]] אף ללא מגע נטמא לעניין חטאת
*כל אוכל (אף אם לא [[הכשר לקבל טומאה|הוכשר]]) ומשקים נחשבים כטמאים לעניין חטאת ואדם טהור לחטאת שנע בהם בידיו נטמא כל גופו
אף על פי כל המעלות האלו כל אדם נאמן על החטאת כמו לדוגמה להגיד שכלי זה הוא טהור לעניין חטאת, כיוון שכולם נזהרים בה ויודעם את חומרתה{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|יג|יב|ללא=שם}} }}.
==טומאת מי חטאת==▼
מים שנתנו בהם אפר והם מי חטאת, מי שנוגע בהם או נושא אותם שלא לצורך נטמא מהתורה ונהיה [[ראשון לטומאה]] ומטמא בגדים - מטמא בגדים או כלים שהוא נוגע בהם, כל עוד הוא נוגע במי החטאת{{הערה|אך אם אין בהם מספיק כדי להזות אז הם מטמאים רק במגע ולא במשא ואדם שנוגע בהם לא מטמא בגדים בשעת מגעו}}, דין זה נלמד מהפסוק: {{ציטוטון|וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא עַד הָעָרֶב.|{{תנ"ך|במדבר|יט|כא|קצר=כן}}}}. כאשר מי חטאת כבר עשו מצוותן כלומר הוזו על טמא שוב הם לא
{{הערה|במשנה מתואר אזוב שבו קלח ושלושה גבעולים, וכן הוזכר קיומו של אזוב בעל שלושה קלחים (פרה פי"א מ"ט). לפי רש"י (שמות יב,כב בסוכה יג ע"א ובשבת קט ע"ב) הקלח הוא השורש והגבעול הוא הענף המרכזי היוצא ממנו, ולפי זה המשנה מתארת צמח שיש לו שלוש הסתעפויות, ולעיתים אף שלושה שורשים. לפי הרמב"ם ({{רמב"ם||פרה אדומה|יא|ד|ללא=שם}}-ז)הקלח הוא הענף ואילו הגבעול הוא מקבץ הפרחים שבראש האזוב, או: הקלח הוא החלק המעוצה והבוגר שבענף, ואילו הגבעול הוא החלק העשבוני שעליו התפרחת, והמשנה מתארת כמה 'קינים' של פריחה בראש הענף.}}▼
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים
{{טומאה וטהרה}}▼
[[קטגוריה:טומאת מת]]▼
ב- ביכורים ג-תרומה ח- חלה מ-גדולה תרומת מעשר
* גידולי תרומה יא כא-כז
שורה 43 ⟵ 90:
=בית הדשן=
▲ב[[הלכה]] '''מי חטאת''' הם מי מעיין שנשאבו בכלי וניתן עליהם אפר מה[[פרה אדומה|פרה האדומה]], והם נועדו על מנת לטהר - בעזרת הזאה (התזה) על ידי אזוב, אדם או כלים מ[[טומאת מת]]. מי חטאת שנגע בהם שלא לצורך מטמאים מהתורה טומאה זו נקראת '''טומאת מי חטאת'''.
▲==הכנת מי חטאת==
▲את מי החטאת צריך למלאות מ[[מעיין]] בעזרת כלי{{ציטוטון|וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי|{{תנ"ך|במדבר|יט|יז|קצר=כן}} }}. ולאחר מילוי המים נותנים עליהם אפר, פעולה זאת של נתינת האפר נקראת 'קידוש מי חטאת' או בקיצור 'קידוש', לאחר הקידוש המים נקראים מי חטאת מים מקודשים או מי נידה {{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|ו|ללא=שם}} }}
▲מילוי המים נעשה בכל כלי שהוא מכל חומר ועל ידי כל אדם ולאו דווקא כהן. כאשר מעיין כולל גם את הנחלים הזורמים ממעינות וגם [[אגם|אגמים]] של [[מים מתוקים]] כמו ה[[כנרת]] כשרים למילוי מי חטאת{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|ו|ט|ללא=שם}}-טז אך נהר שמעורב במי גשמים פסול למילוי מי חטאת.}}
▲בין הזמן של מילוי המים ועד לזמן הקידוש אסור לעשות שום מלאכה שלא קשורה למים, ואם נעשתה מלאכה המים נפסלו לקידוש וממילא להזאה{{הערה|אפילו למלאות עוד כלי אחר כדי לקדש אותו זה פוסל את המים שבכלי הראשון}}. כאשר ניתן להעביר את המים למישהו אחר על מנת שהוא ישמור אותם אבל אז הוא לא יכול לעשות מלאכה שאם כן הוא יפסול את המים{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|ח|ב|ללא=שם}}}} וכן ניתן לשים את המים במקום שמור אפילו כמה שנים כמו שכותב הרמב"ם על פי הפסוק {{ציטוטון|לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה|{{תנ"ך|במדבר|יט|ט|קצר=כן}} }} {{ציטוטון|בזמן שהם שמורים הם מי נידה ואם לאו פסולין|רמב"ם פרה י' ד'}}{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|י|א|ללא=שם}}-ה}}
▲דין נוסף הוא שאסור ליטול שכר על הקידוש ועל ההזאה אבל על מילוי המים מותר ליטול שכר אלא אם כן זה [[שכר מינימום]] על הזמן שהוא השקיע כדי ללכת וכדומא{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|ו|ללא=שם}} }}
▲===קידוש מי החטאת===
▲סדר פעולת הקידוש הוא כך הוא: אחרי שמילאו את המים נותנים אפר משריפת ה[[פרה אדומה]] על המים בכמות שנראית על המים ואז מערבב את האפר במים. וכשנותנים את האפר צריך לשים אותו מכוחו של האדם ולא שנפל במקרה למים, וגם להתכוון לטהר את הטמאים. האפר שנגע במים אינו יכול לקדש כבר מים נוספים{{הערה|{{רמב"ם||פרה אדומה|ט|ט|ללא=שם}}- }}. וכן אם נתערבו מים נוספים לתוך המים המקודשים כל המים נפסלים, אפילו אם מה שנפל זה רק [[טל]].
▲==ההזאה==
▲פעולת ההזאה נעשית על ידי לקיחת [[אזוב מצוי|אזוב]] (זעתר) בעל שלושה קלחים, אגודות (קשורות) ביחד, ולהטביל אותם {{הערה|בניגוד ללספג או לנגב כיוון שצריך לטבול{{רמב"ם||פרה אדומה|י|י|ללא=שם}}}} במי החטאת על ידי אדם טהור, ולהזות על הטמא: אדם או כלים שנטמאו בטומאת מת, ביום השלישי מאז שנטמא וביום השביעי{{הערה|כאשר זה המינימום כלומר ניתן גם לחכות יותר משלושה ימים אבל לא פחות משלושה, וגם בין ההזאה שביום השלישי לשביעי זה מינמום וניתן לדחותה עוד {{רמב"ם||פרה אדומה|יא|ב|ללא=שם}} }}. וכל מה שנגע בו המים (אדם או כלים) נטהר, אפילו טיפה אחת מספיקה על מנת לטהר. כאשר צריך כוונה להזות על טמא על מנת לטהר אותו, אבל מי שמזים עליו לא חייב כוונה כדי להיטהר. פעולת ההזאה יכולה להתבצע אפילו על ידי קטן, כל עוד הוא מבין מה הוא עושה (שיש בו דעת) אך אשה אינה יכולה להזות.
▲==חומרות בטהרת החטאת==
▲==טומאת מי חטאת==
▲מים שנתנו בהם אפר והם מי חטאת, מי שנוגע בהם או נושא אותם שלא לצורך נטמא מהתורה ונהיה [[ראשון לטומאה]] ומטמא בגדים - מטמא בגדים או כלים שהוא נוגע בהם, כל עוד הוא נוגע במי החטאת{{הערה|אם אין בהם מספיק כדי להזות אז הם מטמאים רק במגע ולא במשא ואדם שנוגע בהם לא מטמא בגדים בשעת מגעו}}. כאשר מי חטאת כבר עשו מצוותן כלומר הוזו על טמא שוב הם לא מטאים כלל
▲{{הערה|במשנה מתואר אזוב שבו קלח ושלושה גבעולים, וכן הוזכר קיומו של אזוב בעל שלושה קלחים (פרה פי"א מ"ט). לפי רש"י (שמות יב,כב בסוכה יג ע"א ובשבת קט ע"ב) הקלח הוא השורש והגבעול הוא הענף המרכזי היוצא ממנו, ולפי זה המשנה מתארת צמח שיש לו שלוש הסתעפויות, ולעיתים אף שלושה שורשים. לפי הרמב"ם ({{רמב"ם||פרה אדומה|יא|ד|ללא=שם}}-ז)הקלח הוא הענף ואילו הגבעול הוא מקבץ הפרחים שבראש האזוב, או: הקלח הוא החלק המעוצה והבוגר שבענף, ואילו הגבעול הוא החלק העשבוני שעליו התפרחת, והמשנה מתארת כמה 'קינים' של פריחה בראש הענף.}}
▲{{טומאה וטהרה}}
▲[[קטגוריה:טומאת מת]]
▲<!-- ==שלושת בתי הדשן==
===בעזרה===
===בהר הבית===
| |||