מערכת המשלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ronam20 (שיחה | תרומות)
מ זוטות
מ עיצוב
שורה 5:
 
המשלים מגן מפני הדבקה בשלוש דרכים:
# הוא מייצר מספר גדול של חלבונים משופעלים שנקשרים בצורה קוולנטית ל[[פתוגניות|פתוגנים]], וכך מבצעים [[אופסוניזציה]] שלהם כך ש[[פגוציט]]ים עם קולטנים למשלים יוכלו לעכל אותם.
# מקטעים קטנים של חלק מחלבוני המשלים פועלים כ[[כימוטקסיס|מושכנים כימיים]] המגייסים ומשפעלים פאגוציטים נוספים לאתר של הפעלת המשלים.
# התוצרים הסופיים של מערכת המשלים הורגים חיידקים באמצעות יצירת חורים בממברנות שלהם.
 
כל אחד מהמסלולים מביא תחילה לסדרה של [[תגובה כימית|תגובות כימיות]] שיוצרות את הפרוטאז C3 Convertase. תגובות אלו ידועות כאירועים המוקדמים של מערכת המשלים. אנזימים אלו קשורים בצורה קוולנטית לפני הפתוגנים. הם חותכים את C3 כדי ליצור כמויות גדולות של C3b, המולקולה האפקטורית העיקרית של מערכת המשלים. היא פועלת כאופסונין וגם קושרת את C3 Convertase ליצירת C5 Convertase, שיוצרת את הפפטיד המתווך של הדלקת החשוב ביותר- C5a ואת C5b שמתחיל את האירועים המאוחרים של מערכת המשלים. אירועים אלו מהווים סדרה של פולימריזציות שהמרכיבים הסופיים שלהן מגיבים זה עם זה ליצירה של מבנה הקרוי membrane-attack complex{{כ}} (MAC), שיוצר חורים בממברנות התאים של פתוגנים ויכול לגרום למותם.
שורה 13:
== תפקידים ==
למערכת, הכוללת 35 חלבונים שונים, שלושה תפקידים:
* '''אופסוניזציה''' (Opsonisation): חלבוני המשלים נצמדים ל[[פתוגניות|פתוגנים]] ([[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] מעוררי [[מחלה|מחלות]]) אשר פלשו ל[[מחזור הדם]] ומסמנים אותם. [[תא דם לבן|תאי הדם הלבנים]] מזהים ביתר קלות את הפתוגנים המסומנים וה[[פגוציט]]ים שבהם מסוגלים כעת לבלוע את הפתוגן ולחסלו (לבצע '''פגוציטוזה'''). פתוגנים שסומנו בדרך זו מכונים '''מופעלים'''.
* '''[[כימוטקסיס]]''': חלבוני המשלים שאינם נצמדים לפתוגנים זורמים עם הדם ובכך משמשים כ"מערכת אזעקה"; תאי דם לבנים במקומות מרוחקים בגוף מזהים את חלבוני המשלים (בעזרת [[קולטן|קולטנים]] המצויים על ה[[קרום התא|ממברנה]] שלהם) ונזעקים למקום הזיהום. המונח '''כימוטקסיס''' מתייחס לתופעות [[ביולוגיה|ביולוגיות]] רבות בהן [[חומר]]ים, גופים או [[אורגניזם|יצורים]] נעים למקום מסוים על פי מפל ריכוזים עקב גירוי [[כימיה|כימי]].
* '''[[ציטוליזה]]''': חלק מחלבוני המשלים מסוגלים בעצמם להרוג או לעזור בהרג הפתוגן. פירוש המונח '''ציטוליזה''' הוא "הרג של [[תא]]ים".
 
מערכת המשלים קרויה כך כיוון שהיא מסייעת, או משלימה, את התגובות החיסוניות האחרות בגוף. באופן רשמי משויכים חלבוני המשלים ל'''מערכת החיסון המולדת'''; פירוש הדבר הוא שפעולת ההגנה נעשית ללא הבחנה כנגד '''כל''' פתוגן באשר הוא, ללא ספציפיות כלשהי. למרות זאת, למערכת המשלים תפקיד מכריע (אופסוניזציה) בגיוס '''מערכת החיסון הנרכשת''' (המורכבת מ[[לימפוציט]]ים ו[[נוגדן|נוגדנים]]).
 
== מנגנון פעולה ==
 
רק מיעוט מ-35 חלבוני המשלים נמצא בדם בכל עת. חלבונים אלו מצויים בדם בצורת [[זימוגן|זימוגנים]] - [[אנזים|אנזימים]] "רדומים", בלתי-פעילים - אשר מופעלים כשמזוהה נוכחותו של פתוגן. החלבונים המופעלים מפעילים בתורם זימוגנים נוספים של מערכת המשלים, וכך נוצרת שרשרת הפעלה (Cascade) סבוכה, המביאה בסופו של דבר להיווצרות החלבונים הסופיים, האחראים לשלוש המשימות שפורטו לעיל. קיימים שלושה מסלולים בהם חלבוני המשלים מתעוררים לפעולה:
 
שורה 41 ⟵ 40:
עקב ההשפעות ההרסניות של מערכת המשלים והצורה שבו הפעלתו מוגברת במהירות דרך שרשרת של אנזימים, יש מספר מנגנונים שפועלים על מנת למנוע הפעלה לא מבוקרת של המשלים.
 
כפי שכבר הוזכר, ההפעלה של הזימוגנים השונים מתרחשת על פני פתוגנים והמקטעים המשופעלים בדרך כלל נקשרים גם על פני הפתוגן או שהם עוברים אינאקטיבציה בעזרת הידרוליזה. עם זאת, כל מרכיבי מערכת המשלים מופעלים בצורה ספונטנית ברמה נמוכה בפלזמה, ומרכיבים משופעלים קושרים לפעמים חלבונים על פני תאי הגוף. ההשפעות ההרסניות שיכולות להיות לכך נמנעות על ידי סדרה של חלבוני בקרה של המשלים, שמבקרים את השרשרת בנקודות שונות.
 
==קישורים חיצוניים==