קרב קורסק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: עד \1 ב\2\3 |
מ הוספת קישור לדרום אירופה |
||
שורה 61:
[[קובץ:kursk.svg|שמאל|ממוזער|350px|תוכנית המתקפה הגרמנית בקווים כלליים, והערכות כוחות העתודה הסובייטיים ממזרח לבליטת קורסק]]
הצלחת המתקפה הגרמנית הייתה תלויה במידה רבה בהשגת עליונות אווירית מעל בליטת קורסק, שתאפשר למפציצי הצלילה הפגיעים מדגם [[יונקרס Ju 87]] "שטוקה" להעניק סיוע צמוד לכוחות הקרקע בהבקעת מערך ההגנה הסובייטי, ולמטוסי התקיפה ולמפציצים לתקוף את אזורי העורף ואת העתודות הסובייטיות. אולם עד קיץ [[1943]] חלק מיחידות הלופטוואפה כבר הועברו מהחזית המזרחית לגרמניה ולזירת הים התיכון, כדי להגן על גרמניה מפני [[הפצצה אסטרטגית|הפצצות חיילות האוויר של בעלות הברית המערביות]], ולהתמודד מול איום הפלישה האנגלו-אמריקאית
במקביל הוכנסו שיפורים רבים במבנה ובארגון של חיל האוויר הסובייטי, שהגבירו מאוד את יעילותו, ואיפשרו לו להתמודד מול הלופטוואפה בתנאים שווים יותר. המטוסים הסובייטים רוכזו במסגרת ארמיות אוויריות, שכללו 700-800 מטוסים, וחיל האוויר הסובייטי צויד במטוסים מדגמים משופרים, כגון מטוסי הקרב מדגם [[לאבוצ'קין La-5|La-5]] ו-[[יאק-9]], שעלו באיכותם על רוב מטוסי הקרב הגרמניים, ומטוסי תקיפה מדגם איליושין סימן 2 וסימן 3 ([[שטורמוביק]]), שהיו יעילים מאוד בתקיפת מטרות קרקע וכוחות שריון. במהלך שנת 1943 בלבד, ייצרה התעשייה הסובייטית 35 אלף מטוסים, רובם מדגמים משופרים. לכן, ערב קרב קורסק, חיל האוויר הסובייטי נהנה מעדיפות מספרית גדולה על הלופטוואפה בחזית המזרחית.
| |||