קטורה (דמות מקראית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gehlah (שיחה | תרומות)
הרחבה
Gehlah (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 8:
'''קְטוּרָה''' מופיעה ב[[מקרא]] ב[[ספר בראשית]] ב[[פרשת חיי שרה]]: {{ציטוטון|וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה|{{תנ"ך|בראשית|כה|א}}}}. ב[[פשט|פשטות]] הדברים מדובר באשתו השלישית שנשא [[אברהם]] לעת זקנתו, לאחר שכבר גירש את [[הגר]] ו[[שרה]] נפטרה.
 
הפרשנים חלוקים לגבי זהותה של קטורה. רש"י כותב שזו הגר והיא נקראת קטורה "על שם שנאים מעשיה כ[[קטורת|קטֹרת]], ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם". אבל אבן עזרא כותב שהיא פילגש אחרת, בהתאם לפשט הפסוק.
[[חז"ל]] חלוקים לגבי זהותה של קטורה. יש אומרים שזו הגר והיא נקראת קטורה "על שם שנאים מעשיה כ[[קטורת|קטֹרת]], ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם" ([[רש"י]]), ויש אומרים שהיא פילגש אחרת, בהתאם לפשט הפסוק - לדוגמה, דעת ר' [[אברהם אבן עזרא]]. לפי דעת [[מלבי"ם|המלבי<nowiki>''</nowiki>ם]] (א) " ויסף אברהם". כמו שהעץ יש בו עלין וקליפה וגרעינין ופרי, כן במין האנושי ימצא הלב והפרי שהוא מובחר האנושי שבעבורו נשתל כל האילן ובעבורו נקרא כל היצור, אבל הפרי מעטה נגד העלין והקליפות, שהם כלל בני אדם גוים ולאומים שצריכים בהכרח לחיות חיים הארציים ואגודתו על ארץ יסדה בעבור הפרי והלב והסגולה מבני אדם, שכל העולם לא נברא אלא בשביל זה ולצוות לזה, ושקול זה כנגד כל העולם כולו כמ"ש חז"ל בפ"ק דברכות, וריב"ז כשראה אוכלוסא בהר הבית אמר ברוך שברא כל אלה לשמשני, ובזה מספר שכן אברהם עם מה שהוליד את יצחק ונתן לו בת זוגו שמהם יצא הלב והסגולה, והוציא ג"כ עלים וקליפות שיהיו שומרים לפרי, ויש קליפה הקודמת לפרי כטבע התולדה שתחלה יצאו הסיגים ואח"כ הכסף הנקי, ולבעי רחמי אתכליא על עליא, ובערך זה היה ישמעאל שנולד קודם יצחק, ויש קליפה המאוחרת לפרי ובערך זה היו בני קטורה, ועז"א במדרש אשר [https://www.mechon-mamre.org/i/t/t2601.htm פריו יתן בעתו] זה יצחק, [https://www.mechon-mamre.org/i/t/t2601.htm ועלהו לא יבול] זה ישמעאל [https://www.mechon-mamre.org/i/t/t2601.htm וכל אשר יעשה יצליח] אלו בני קטורה, אולם יודיע כי אלה לא יתיחסו אל אברהם לעקר והיה רק תוספת אל העקר, וז"ש ויוסף אברהם:
 
[[מלבי"ם|המלבי<nowiki>''</nowiki>ם]] על הביטוי " ויסף אברהם" מסביר את היחס בין יצחק, לבין ישמעאל מצד אחד ובני קטורה מצד שני. הוא נעזר במשל העץ, ואומר שיצחק משול לפרי, בעוד ישמעאל משול לעלים, ובני קטורה לקליפה. פירושו מבוסס על המדרש על תהילים א, ג: "אשר [https://www.mechon-mamre.org/i/t/t2601.htm פריו יתן בעתו] זה יצחק, [https://www.mechon-mamre.org/i/t/t2601.htm ועלהו לא יבול] זה ישמעאל [https://www.mechon-mamre.org/i/t/t2601.htm וכל אשר יעשה יצליח] אלו בני קטורה"
 
לפי [[הכלי יקר]] "'''ויוסף''' אברהם ויקח אשה ושמה קטורה". חזר ונשא את הגר וקראה קטורה על שם שמעשיה נאים כקטורת, וכן משמע לשון ויוסף שנשאה שנית, ויש לנו ליתן טעם למה קראה עכשיו קטורה על שם מעשיה, ועוד שזה סותר למה שפירש"י פרשת וירא ''(כא.יד)'' ותלך ותתע שחזרה לגילולי בית אביה. והקרוב אלי לומר בזה שמתחילה גרשה על פי בקשת שרה, כי אברהם היה טפל לשרה בנבואה וידעה שרה בנבואה שסופה לחזור לגילולי בית אביה, וגם ראתה בישמעאל בנה שהיה מצחק שיש במשמעותו גם ע"ג, שנאמר ''(תשא לב.ו)'' ויקומו לצחק. על כן אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה, כי מעשה שניהם שוים כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק, כי לא יירש ממעשה אברהם. וירע הדבר בעיני אברהם כי לא ידע ברוח הקודש אמונת הע"ג אשר בלבם, לפיכך נאמר לו כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, ומכאן למדו שאברהם טפל לשרה בנבואה. מיד וישלחה בגירושין, ותלך ותתע כאשר אמרה שרה, וא"כ מאחר שגרשה מחמת ערות דבר של ע"ג קשה איך חזר ולקחה, על כן בא לתרץ ולומר שעשתה תשובה, כמו ישמעאל בנה שעשה ג"כ תשובה, וכדי לפרסם זה קרא אברהם שמה קטורה, על שם הקטורת כי פרסם לכל שעשתה תשובה, וכל בעל תשובה נעשים לו הזדונות כזכיות והזדונות עולים לריח ניחוח כמו הזכיות, על כן המשילה לקטורת שהחלבנה שריחו רע עולה לריח ניחוח ככל שאר הבשמים, וזה דמיון נאות על חטאי הבעלי תשובה שעולין לריח ניחוח, וכמ"ש ''(ישעיה מ.ב)'' כי נרצה עונה. שאחר התשובה גם העון נרצה ומקובל על כן נקראת קטורה.