אלביס פרסלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הנפילה והחזרה: השם המקורי
שורה 43:
הצלחתו של אלביס החלה מלהיטו הראשון "That's Alright" בשנת [[1954]], ולא דעכה לאורך השנים הבאות. אך עם גיוסו ל[[צבא ארצות הברית]] בשנת [[1957]] לשנתיים של שירות צבאי, הופסקה פעילותו המוזיקלית. ב-[[1958]] הוא נשלח לפרידברג שב[[גרמניה]]. באותה שנה אמו שהייתה [[אלכוהוליזם|אלכוהוליסטית]], נפטרה מ[[דלקת כבד]]. מתוך כבוד למורשתה היהודית של אמו חרט אלביס על מצבתה [[מגן דוד]], ובשנותיו האחרונות ענד תליון "חי"{{הערה|[http://www.elvisconcerts.com/pictures/s77062603.jpg תמונה מהופעה]}}. ב-[[2 במרץ]] [[1960]] שב לארצות הברית, המשיך להוציא להיטים ולהופיע ב[[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]]. עם זאת, הוא לא חזר לנקודת השיא ביצירתיות שלו, ולדעת רבים הוא נע לכיוון נוסחתי שמרני ומלודי יותר.
 
במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] אלביס מיעט להופיע וחלה נסיגה משמעותית במכירות תקליטיו ובביקוש להופעותיו. בשנת [[1968]] חזר להופיע באולמות מלאים, עם שירים חדשים שהשיבו אותו לחזית הבמה ואף הכתירו אותו כ"מלך הרוק". ב-[[1969]] הוא שב לראש טבלת המצעדים עם להיטו הידוע "מחשבות חשדניות" (Suspicious Minds). באותה שנה הוציא את אלבומו "מאלביס בממפיס", שהוקלט באולפן בו התחיל את דרכו המוזיקלית. אלבום זה, שהכיל להיטים רבים, השיב את אלביס למעמדו במצעדים, בהאזנות וטבלאות המכירות.
 
לאחר תקופה זו חלה שוב דעיכה בקריירה המוזיקלית של אלביס, במהלכה [[התמכרות|התמכר]] ל[[תרופות]] ולאכילה, דבר שהקשה על פעילותו הסדירה. למרות זאת, ב-[[1973]] הופיע אלביס ב[[הוואי]], במופע הראשון ששודר על ידי לוויין בשידור חי מחוף אל חוף{{מקור}}, ובו צפו מיליוני בני אדם מחמש יבשות, וזכה ל-50 אחוזי צפייה בטלוויזיה האמריקנית. במופע זה שר אלביס את להיטיו הגדולים מכל התקופות: "אהבה בוערת", "כלב ציד", "ג'וני בי גוד", "קדחת", "מחשבות חשדניות" ו"טרילוגיה אמריקאית", וכן מספר שירים אותם חידש: "[[Something]]" של להקת [[הביטלס]], ו-"[[My Way]]" של [[פרנק סינטרה]].