הברית עם הגבעונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כובש המלפפונים (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכות של 109.65.95.124 (שיחה) לעריכה האחרונה של צחי לרנר |
עמית אבידן (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''הברית עם הגבעונים''' הייתה הסכם שלום שנכרת על ידי ה[[גבעונים]] ו[[עם ישראל]] ב[[גלגל (אתר מקראי)|גלגל]] ב-{{קישור לשנה עברית|2488}}. הברית נכרתה מבלי שעם ישראל ידע שמדובר בגבעונים, כי משלחת הגבעונים שבאו לכרות עמם ברית הערימו עליהם וטענו שבאו מארץ רחוקה. תיאור כריתת הברית מופיע ב{{תנ"ך|יהושע|ט}}.
==רקע על פי חז"ל==▼
ישנן ב[[חז"ל]] שתי שיטות מדוע הגבעונים נאלצו להערים על עם ישראל כדי להשלים עמם: שיטת רבי שמואל{{הערה|{{ירושלמי|שביעית|ו|א}}}} ושיטת [[רבי יצחק|ר' יצחק בן טבלא]]{{הערה|1=מדרש תנחומא נצבים ה}}. ▼
===שיטת רבי שמואל===▼
לפני שנכנסו עם ישראל לעבר הירדן המערבי, שלח לשם יהושע איגרות המודיעות שיש לתושבים 3 אפשרויות: להלחם, להשלים, או לברוח. מכיוון שהגבעונים החליטו להלחם בהתחלה, הם לא באו בבקשת שלום מעם ישראל. לאחר [[כיבוש יריחו]] וה[[עי]], הגבעונים הבינו שכדאי להם לכרות ברית עם ישראל, אך מכיוון שאחרו את המועד ובני ישראל עברו כבר את הירדן, נאלצו לבא אל בני ישראל ולהשלים איתם בערמה. ▼
===שיטת [[רבי יצחק|ר' יצחק בן טבלא]]===▼
לפני שנכנסו עם ישראל לעבר הירדן המערבי, באו הגבעונים אל [[משה]] כדי להשלים עמם, אך משה לא הסכים לכך. משה גם ציווה את יהושע שאם גם אליו יבואו הגבעונים, יסרב להשלים עמם{{הערה|1=ספרי במדבר פינחס קלו}}. לאחר [[כיבוש יריחו]] וה[[עי]], הגבעונים הבינו שכדאי להם לכרות ברית עם ישראל: אם עם ישראל יקיימו את הברית, הם יעברו על ציווי ה' לא לכרות ברית עם [[שבעת עמי כנען]], ואם הם לא יקיימו את הברית, הם יעברו על השבועה שנשבעו לקיום הברית, וכך עם ישראל יענש ולא יירש את הארץ{{הערה|1=ילקוט שמעוני יהושע יט ט}}. מכיוון שעם ישראל כבר מכיר את הגבעונים, נאלצו לבא ולהשלים בערמה. למעשה, התוכנית כשלה, כי הנשיאים הפכו את הסכם השלום לתעודת כניעה ושעבוד.▼
==הברית==
שורה 19 ⟵ 12:
===עם ישראל===
נוצר תקדים שבו עם ישראל משלים עם קבוצות מ[[שבעת עמי כנען]]. לאחר שהתגלתה התרמית, הברית עוררה תרעומת על נשיאי ישראל, אך לבסוף, כשמונו הגבעונים לחוטבי עצים ושואבי מים, הכל בא על מקומו בשלום. כתוצאה מהברית, עם ישראל נאלץ לבוא לעזרת הגבעונים במלחמתם, ותוך כך כבשו את ממלכות הדרום, שזממו להלחם בגבעונים.
▲==רקע על פי חז"ל==
▲ישנן ב[[חז"ל]] שתי שיטות מדוע הגבעונים נאלצו להערים על עם ישראל כדי להשלים עמם: שיטת רבי שמואל{{הערה|{{ירושלמי|שביעית|ו|א}}}} ושיטת [[רבי יצחק|ר' יצחק בן טבלא]]{{הערה|1=מדרש תנחומא נצבים ה}}.
▲===שיטת רבי שמואל===
▲לפני שנכנסו עם ישראל לעבר הירדן המערבי, שלח לשם יהושע איגרות המודיעות שיש לתושבים 3 אפשרויות: להלחם, להשלים, או לברוח. מכיוון שהגבעונים החליטו להלחם בהתחלה, הם לא באו בבקשת שלום מעם ישראל. לאחר [[כיבוש יריחו]] וה[[עי]], הגבעונים הבינו שכדאי להם לכרות ברית עם ישראל, אך מכיוון שאחרו את המועד ובני ישראל עברו כבר את הירדן, נאלצו לבא אל בני ישראל ולהשלים איתם בערמה.
▲===שיטת [[רבי יצחק|ר' יצחק בן טבלא]]===
▲לפני שנכנסו עם ישראל לעבר הירדן המערבי, באו הגבעונים אל [[משה]] כדי להשלים עמם, אך משה לא הסכים לכך. משה גם ציווה את יהושע שאם גם אליו יבואו הגבעונים, יסרב להשלים עמם{{הערה|1=ספרי במדבר פינחס קלו}}. לאחר [[כיבוש יריחו]] וה[[עי]], הגבעונים הבינו שכדאי להם לכרות ברית עם ישראל: אם עם ישראל יקיימו את הברית, הם יעברו על ציווי ה' לא לכרות ברית עם [[שבעת עמי כנען]], ואם הם לא יקיימו את הברית, הם יעברו על השבועה שנשבעו לקיום הברית, וכך עם ישראל יענש ולא יירש את הארץ{{הערה|1=ילקוט שמעוני יהושע יט ט}}. מכיוון שעם ישראל כבר מכיר את הגבעונים, נאלצו לבא ולהשלים בערמה. למעשה, התוכנית כשלה, כי הנשיאים הפכו את הסכם השלום לתעודת כניעה ושעבוד.
==הערות שוליים==
| |||