היבטים מוסריים של הפלות מלאכותיות – הבדלי גרסאות

עבור רבים, ההפלה היא סוגיה מוסרית ביסודה, ונוגעת לשאלות של הגדרת האיש-וּת (personhood), זכויות העובר וזכות האישה על גופה. בכמה ארצות בעולם הסוגיה היא פוליטית ומשפטית: מתנגדי ההפלות מבקשים לחוקק או להרחיב חוקים האוסרים על הפלות, ותומכי הזכות להפיל מבקשים לבטל חוקים כאלה או לצמצם את תחולתם. חוקי ההפלות משתנים ממדינה למדינה, על פני כל הסקאלה בין איסור גורף על הפלות לבין מימון ציבורי שלהן. גם מידת הזמינות של תהליכי הפלה בטוחים משתנה ממדינה למדינה. התנגשות הערכים בסוגיית ההפלות מתחדדת כאשר מביאים בחשבון שלעיתים קרובות אנשים המתנגדים להפלות תומכים ב[[עונש מוות]] על פשיעה חמורה, ולהיפך, מתח שעליו עמד כבר המשפטן רוברט קאבר: "אזרחים רבים סבורים ש[[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון]], ב[[פסק דין רו נגד וייד|פסיקת רואו נ' וייד]], התיר להרוג בני אדם חפים מפשע לחלוטין. אחרים מאמינים כי הביטול בפועל של פסק הדין פורמן נ' ג'ורג'יה החל תקופה של רצח רשמי בידי המדינה... גם בעיני מתנגדי ההפלות וגם בעיני מתנגדי עונש המוות לבש העיקרון '[[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית|לא יישללו חייו של אדם ללא הליך משפטי נאות]]' לבוש [[אירוניה|אירוני]]."{{הערה|1=רוברט קאבר, "נומוס ונראטיב", עורך יוסף א' דוד, ירושלים, הוצאת שלם, 2012, 4-5.}}

בעת העתיקה, סוגיית ההפלות – לצד רצח-תינוקות – נידונה בהקשרים של [[תכנון המשפחה]], ברירת מגדר, [[פיקוח ילודה]] ו[[זכות הקניין|זכויות הקניין]] של ה[[פטריארכיה|פטריארך]].{{הערה|1=לסקירה כללית ראו "The Kindness of Strangers: The Abandonment of Children in Western Europe from Late Antiquity to the Renaissance", John Boswell ISBN 978-0-226-06712-4 Nov 1998, Intro.}} רק לעיתים רחוקות הובאו בחשבון זכויותיה של האם המיועדת, ועוד פחות מכך של הילד העתיד להיוולד.{{הערה|1=לסקירה כללית ראו Spivack, Carla, ''To Bring Down the Flowers'': The Cultural Context of Abortion Law in Early Modern England, הקדמה.}} הפלות, [[אמצעי מניעה]] והפקרת תינוקות (כצורה של רצח תינוקות), הגם שבאופן כללי היו חוקיים, היו לפעמים נושאם של דיונים מוסריים. כמו בימינו, דיונים אלה נגעו לעיתים קרובות לשאלות יסוד כמו [[טבע האדם]], קיומה של [[נשמה]], והשאלה מתי מתחילים חייו של אדם ובאיזה רגע הוא נחשב כאדם.

הגם ששני הצדדים לעיתים קרובות רואים בטיעונים מבוססי-הזכויות את ליבת הנושא, יש גם טיעונים נפוצים העוסקים בסוגיה מהיבטים [[תוצאתנות|תוצאתניים]] או [[תועלתנות|תועלתניים]]. לדוגמה, קבוצות שתדלנות המתנגדות להפלות טוענות לפעמים כי יש סיכונים פסיכולוגיים ורפואיים להפלות, כגון "תסמונת פוסט-הפלה" או קשר בין הפלה וסרטן השד. מנגד, קבוצות התומכות בזכות להפיל טוענות כי הפללה של הפלות מלאכותיות תביא למותן של נשים בשל הפלות מחתרתיות; שילדים לא-רצויים משפיעים על החברה באופן שלילי (או שהפלות מפחיתות את שיעור הפשיעה, "היפותזת דונוהיו-לוויט");{{הערה|1=נוסחה לראשונה בתוך סטיב לוויט וסטיבן דבנר, ''פריקונומיקס: לתפוס את העולם בכלכלתו''. הוצאת כתר, 2006 (2005).}} ושזכות האישה לשליטה בהליכים גניקולוגיים (reproductive rights) היא הכרחית כדי להגיע להשתתפות שווה ומלאה של נשים בכוח העבודה ובחברה בכלל. טיעונים תוצאתניים משני צדי המתרס הם על פי רוב שנויים מאוד במחלוקת, אם כי בדרך כלל אין בהם דיון מעמיק בספרות הפילוסופית.