לסלי גרובס – הבדלי גרסאות

בספטמבר [[1942]] מונה גרובס למנהל פרויקט מנהטן. הוא היה מעורב במרבית ההיבטים של התפתחות הפצצה האטומית: הוא השתתף בבחירת אתרים למחקר וייצור ב[[אוק רידג']] שב[[טנסי]], ב[[מעבדות לוס אלמוס|לוס אלמוס]] שב[[ניו מקסיקו]], וב[[הנפורד]] שב[[וושינגטון (מדינה)|מדינת וושינגטון]]. הוא ניהל את מאמצי הבנייה הגדולים שנדרשו באתרי הפרויקט שנפרסו בכל רחבי המדינה, קיבל החלטות קריטיות על שיטות שונות של הפרדת איזוטופים, היה מעורב אישית ברכישת חומרי גלם, ניהל את איסוף [[מודיעין צבאי|המודיעין הצבאי]] על פרויקט האנרגיה הגרעינית של [[גרמניה הנאצית]], וסייע בבחירת הערים היפניות שנבחרו כמטרות להטלת הפצצות. גרובס פיקח על השמירה הקפדנית על סודיות הפרויקט רחב ההיקף ועתיר העובדים, אך לא הצליח למנוע מ[[ברית המועצות]] לנהל תוכנית [[ריגול]] מוצלחת שבאמצעותה השיגו הסובייטים כמה מסודותיו החשובים ביותר של הפרויקט.

 

 

לאחר שחרורו היה סגן נשיא של חברת האלקטרוניקה ספרי-ראנד ב[[קונטיקט]], ופרש לגמלאות בשנת [[1961]] בגיל 65. הוא גם כיהן כנשיא ארגון בוגרי וסט פוינט, איגוד הבוגרים. לאחר פרישתו כתב גרובס תיאור של פרויקט מנהטן שכותרתו "עכשיו אפשר לספר", שפורסם ב-[[1962]].