מרד הפטישאים – הבדלי גרסאות

במהלך סתיו 1382 הצליח הצבא הצרפתי לכבוש מחדש את פלנדריה ולהכניע את גנט וכל הערים המורדות. בינואר [[1383]] חנה הצבא המלכותי המנצח מחוץ לשערי פריז ותבע כניעה מוחלטת. מול חיילים [[ברטאן|ברטונים]] ו[[נורמנדי|נורמאנים]] שהציב המלך יצאו אלפי פריזאים במערך צבאי ליד [[מונמארטר]], אך הם שבו לעיר ללא קרב לאחר שהבחינו בעוצמת צבא המלך, שכפה עליהם לפתוח את שערי העיר על מנת לתת למלך להיכנס אליה. שערי העיר הושלכו לרחוב על מנת שהמלך יוכל לרמוס אותם ברגלי סוסו. החיילים החלו אוספים את כלי הנשק מהאזרחים. 300 נכבדים מבני מעמד הבורגנים, שהיוו גורם ממתן ומאזן במהלך המרד, נאסרו, כיוון שהמלך תפס אותם כמסוכנים לו ביותר. חמישה מהבכירים שבהם הוצאו להורג מיד. ואחרים נדונו בזה אחר זה לקנסות כבדים או להוצאה להורג. בסך הכל הוצאו להורג למעלה ממאה איש במשך שישה שבועות.

 

 

ב-1 במרץ, שנה לאחר פרוץ המרד, קיים המלך עצרת אליה הוכרח להגיע נציג מכל בית בעיר, על מנת לשמוע כתב תוכחה חריף של המלך על בני העיר המרדניים. המלך, שישב על במה, הכריח את כל התושבים להתחנן שלא יהיו עוד הוצאות להורג - זאת בתמורה לקנסות כספיים גדולים עד כדי כך שהותירו בתים רבים בחוסר כל. הכסף, שחלקו מצא את דרכו לכיסיהם של דודי המלך, שימש לתשלום לאנשי הצבא ולפקידים נאמנים למלכות כמו גם לפיצויים של אצילים על הוצאותיהם במהלך המלחמה.