בדיקת מי שפיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור ללידה שקטה |
||
שורה 2:
'''בדיקת מי שפיר''' היא הליך רפואי לצורך אבחון מומים ב[[עובר]] במהלך ה[[הריון]], במהלכו נשאבת כמות קטנה של [[מי שפיר]] שבהם מתפתח העובר ב[[רחם]] אמו. בדיקת מי שפיר מבוצעת בדרך כלל כאשר מתברר במהלך ההריון סיכון מוגבר ל[[מום מולד|מומים מולדים]] [[גנטיקה|גנטיים]] ([[תסמונת דאון]], [[אנמיה חרמשית]], [[סיסטיק פיברוזיס]] ועוד).
ניתן לבצע בדיקת מי שפיר ברגע שיש די מי שפיר סביב העובר לצורך נטילה דגימה באופן בטוח. ניתן לבצע בדיקת מי שפיר החל מן השבוע ה-13 להריון. בדיקות מי שפיר מבוצעות בדרך כלל בין השבועות 15–20 להריון. תוצאות הבדיקה מתבררות תוך שבועיים לערך. לעיתים מתבצע ייעוץ גנטי אף בטרם ביצוע הבדיקה, ואף מתבצעות בדיקות גנטיות אחרות. במקרים חריגים אפשר לעשות בדיקה גם בשלבים מאוחרים יותר, סביב שבוע 32{{הערה|[https://healthy.walla.co.il/item/2727948 ד"ר ארנון אגמון, בדיקת מי שפיר. מתוך האתר של וואלה בריאות. 2014]}} (הבדיקה מעלה את הסיכוי ללידה מוקדמת, ואחרי השבוע ה-32, הריאות של העובר מתחילות להיות בשלות, והסיכון
רמת הסיכון בבדיקת מי שפיר שווה למחצית הסיכון ב[[בדיקת סיסי שליה]] (CVS) אולם בדיקת סיסי שליה יכולה להעשות בשלב מוקדם יותר של ההריון. הסיכוי למוות עוברי לאחר בדיקת מי שפיר, המתבצעת בשליש השני של ההריון הוא
| |||