Streptococcus – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאנטיביוטיקה |
מ הוספת קישור לדיקור מי שפיר |
||
שורה 53:
* דלקת בדרכי השתן (ציסטיטיס): תכיפות, דחיפות וצריבה במתן שתן, ללא חום. הטיפול הוא אנטיביוטי - מתן פניצילין G לאחר קיום תרבית החיובית ל-GBS. גם במצבים שיש נוכחות של חיידקים בשתן, בבדיקת שתן רוטינית, ללא תלונות של האישה ההרה, יש חשיבות בטיפול אנטיביוטי כדי למנוע סיבוכים הקשורים לעובר.
* פיילונפריטיס - חום, תכיפות, דחיפות במתן שתן וצריבה, הפרשות, בחילות והקאות וכאבים במותניים.
* כוריואמניוניטיס - זיהום [[מי שפיר]], שק השפיר, השליה והדצידואה. הקליניקה היא של חום, רגישות רחמית, הפרשות רחמיות מוגלתיות ומסריחות, [[טכיקרדיה]] (אם או עובר), [[לויקוציטוזיס]]. הדרך לאבחון היא על ידי בידוד GBS ממי השפיר (אם הייתה ירידת מים מוקדמת) או ביצוע [[דיקור מי שפיר]]. הטיפול הוא יילוד העובר (לא משנה שבוע ההיריון).
* אנדומטריטיס - קולונוזיציה עם GBS מעלה סיכון לאנדומטריטיס לאחר הלידה.
* סיבוכים הקשורים לעובר: ההדבקה יכולה להיות ברחם, בתעלת הלידה, או בבית החולים (הדבקה נוזוקומאלית שלא מהאם). מחלה נאונטלית מחולקת למחלה מוקדמת (עד יום 7 ללידה) הכוללת 4% תמותה, ומחלה מאוחרת - בין שבוע לשלושה חודשים לאחר הלידה. התינוק עלול לסבול מ[[אלח דם]], [[דלקת ריאות]], [[דלקת קרום המוח]], תמותה. '''גורמי הסיכון''' להדבקה מוקדמת הם נשאות של GBS בחלחולת או בנרתיק, גיל אם צעיר, [[לידה מוקדמת]], חום במהלך הלידה, פקיעת מים ממושכת, ילוד קודם שהיה לו זיהום ב-GBS, קולוניזציה מסיבית (הימצאות נוכחות חיידקים רבים בשתן), וכן רמת נוגדנים נמוכה ל-GBS.
| |||