מיג-25 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←התכנון הראשוני ובחינת החלופות: Fixed typo תגיות: חשד למילים בעייתיות עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
←שלבי תכנון מתקדמים וייצור ראשוני: Fixed typo תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 74:
בגרסה זאת הוחלט על שילוב מיכלי קצה כנף גדולים בשביל להאריך את יכולת [[שיוט (תעופה)|השיוט]] במהירות גבוהה. מייצב הכיוון האחיד על פי החישובים לא היה יכול להקנות את ה[[יציבות כלי טיס|יציבות]] הנדרשת במהירות גבוהה, על כן נבחר עיצוב של שני [[מייצב כיוון|מייצבי כיוון]] המוטים מעט החוצה לטובת שיכוך [[צימוד אינרציאלי]] ו[[גלגול הולנדי]], בשביל יציבות נוספת הוספו סנפירים בחלק התחתון של זנב המטוס וסנפירים על מיכלי קצה כנף.
מרכיב העיצוב שקיבל את מירב תשומת הלב בשלב זה היה החומרים שהמבנה היה צריך להיות מיוצר ממנו. בטיסה במהירות גבוהה הטמפרטורה של גוף המטוס הייתה צפויה לעלות לרמות בהן [[סגסוגת|סגסוגות]] [[אלומיניום]], שהיו לחומר העיקרי בייצור מטוסים באותו הזמן, היו מאבדות מהתכונות [[אלסטיות|האלסטיות]] שלהן. אף על פי שהמבנה הפנימי ותאי הדלק יכלו
אחת האלטרנטיבות היה השימוש בסגסוגות [[טיטניום]] בדומה למטוס ה-SR-71. אך קשיים בעיבוד המתכת שנטתה להיסדק לאחר [[ריתוך]],{{הערה|חשוב לציין כי הבעיה בעיבוד טיטניום נבע מחוסר ניסיון, במטוס ה-SR-71 למשל השתמשו רבות בטיטניום, לשם כך פותחו שיטות ריתוך בוואקום שהיו מונעות את הזיהום בסגסוגת שהייתה גורמת להיסדקות.}} גרמו למהנדסים להעדיף שלא להשתמש בה. האלטרנטיבה היחידה שנשארה היה השימוש ב[[פלדת אל חלד]] שאפשרה ניצול תהליכי ריתוך [[אוטומציה|אוטומטיים]] שהיו נפוצים בתעשייה.
|