ממלכת סואסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת המקור
קידוד קישורים
שורה 3:
| מדינה=ממלכת סואסון
| סוג מדינה=לשעבר
| תמונה=
| שם בשפת המקור=
| תמונת דגל=
שורה 27:
| ישות קודמת=[[קובץ:Julius Nepos Tremissis.jpg|25px]] [[האימפריה הרומית המערבית]]
| ישות יורשת=[[קובץ:Frankish Empire 481 to 814-Heb.png|25px]] [[נויסטריה]]
| שליטים בולטים=
| שטח בעבר=
| תאריך שטח בעבר=
| אוכלוסייה בעבר=
| תאריך אוכלוסייה בעבר=
| אחוז מים=
| דת=
| מטבע=
| סימון מטבע=
שורה 55:
ב-[[461]], כאשר בחר [[ריקימר]] לתפקיד שליט בובה את [[ליביוס סוורוס]] ומינה אותו כקיסר, נטר אגידיוס, שמונה לתפקידו על ידי [[פלביוס אאטיוס]] והיה מיודד עם מיוריאנוס, טינה לריקימר על הריגת מאיוריאנוס, לא קיבל את סמכותם של ריקימר וסוורוס והכתיר עצמו כקיסר גאליה. ריקימר, שהיה עסוק בשמירה על שלטונו ובמאבק באויבים אחרים (הגנרל מרקלינוס, הוונדלים והמורים, גאיזריק ואוליבריוס), לא הצליח לכפות את שלטון רומי על הטריטוריה של אגידיוס וכך נוצר הדומיין של סואסון כממלכה עצמאית. שליט דומיין סואסון כינה עצמו מלך, במובן מלכי הגרמאנים (הקניג). סיאגריוס כינה עצמו מלך הרומים, במובן שהוא שליט האוכלוסייה הגאלו-רומית שבאזור בעוד מלכי הפרנקים שולטים על הפרנקים.
 
אגידיוס נלחם הן ב[[פרנקים]] ממזרח והן בוויזיגותים מדרום, אולם יחסיו עם [[דוכסות ברטאן]] היו כנראה טובים כי אין עדויות על מאבק ביניהם. ב- ב־[[463]] שיתף אגידיוס פעולה עם [[כילדריק הראשון]], מלך הפרנקים הסאלים. הם הביסו בקרב אורליאן את הוויזיגותים שקיוו להרחיב את שלטונם לאורך הנהר לואר. כילדריק ואנשיו גירשו את הבורגונדים מן העיר ליון והתאחדו עם כוחותיו של אגידיוס בעיר ארל.
 
ב-[[464]] נרצח אגידיוס, ופאול מאנז'ה, שהיה בן לוויתו, תפס את מקומו. כילדריק בא לעזרתו של פאול מאנז'ה, ולחם בוויזיגותים בראש כוחות משולבים פרנקים וגאלו-רומים. ב-[[469]], אחרי שפאול מאנז'ה נהרג בקרב נגד [[אודואקר]], תפס סיאגריוס, בנו של אגידיוס, את מקומו.
שורה 64:
 
==האגרטל מסואסון==
על פי הכתוב אצל ידי [[גרגוריוס מטור]], אחרי כיבוש הממלכה, כחלק מהשלל נלקח מכנסיית העיר סואסון [[אגרטל]] (כד). הבישוף [[רמיגיוס]] מריימס ביקש מכלוביס שיחזיר לו רק אגרטל זה מכל השלל שנלקח. אחרי הקרב, כפי שהיה מקובל אצל השבטים הגרמאנים, חילקו את ה[[שלל]] בין הלוחמים. באספת חלוקת השלל ביקש כלוביס כי חוץ מחלקו יינתן לו גם האגרטל על מנת שיוכל להחזירו לכנסייה. רוב הלוחמים הסכימו לוותר על האגרטל אולם חייל אחד התנגד, זרק את גרזינו על האגרטל וניפץ אותו. כלוביס הבליג ומסר לבישוף את האגרטל השבור. כעבור שנה ניצל הזדמנות בה התכנס כל הצבא על נשקו למסדר ביקורת, האשים את החייל השובר בכך שנשקו לא תקין והשליך את הנשק על האדמה. כאשר התכופף החייל להרים את נשקו, הרג כלוביס את החייל כנקמה על המעשה באומרו "כך עשית אתה לאגרטל בסואסון".<ref>אורה לימור, יצחק חן, איריס שגריר, '''ראשיתה של אירופה: מערב אירופה בימי הביניים המוקדמים''' (כרך 2), האוניברסיטה הפתוחה, [https://books.google.co.il/books?id=E_rRntW0IfIC&lpg=PA22&ots=o7EY4eBHEd&dq=מעשה%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94%20%D7%91%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%9C20באגרטל&hl=iw&pg=PA21#v=onepage&q=מעשה%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94%20%D7%91%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%9C20באגרטל&f=false עמ' 21]-22</ref>
 
סיפור זה, בין היתר מתאר את הצורך בנקמה אצל הפרנקים. גם מלך צריך לנקום על פגיעה בכבודו. והנקמה יכולה להמתין להזדמנות המתאימה.