|
|
|
==רקע==
בתחילת שנות העשרים של [[המאה ה-20]] גברה ההתנגדות בקרב הערבים[[ערביי המקומיים בארץארץ ישראל]] לשלטון המנדט הבריטי וליחס המועדף כראייתם אל תושביה היהודים של הארץ. התסיסה בקרב ערביי הארץ הגיעה לשיאה בחודש מאי של שנת [[1921]] עם פרוץ [[מאורעות תרפ"א]] לאחר ביקורו של צ'רצ'יל באזור, ביקור בו דרשו הערבים לבטל את [[הצהרת בלפור]] ולהפסיק את עליית היהודים לארץ. הבריטים, שנחפזו לשגר כוחות צבא להחזרת הסדר אל כנו, חיפשו פתרון קבע למצב הבעייתי באזור אחריותם. הספר הלבן הראשון מהווה למעשה התייחסות פרטנית לארץ ישראל, התייחסות המהווה חלק מתוכנית שלמה להסדר פוליטי חדש ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. כחלק מהסדר זה התכוון צ'רצ'יל להעניק את [[עיראק]] של ימינו [[אמיר|לאמיר]] [[השושלת ההאשמית|ההאשמי]] [[פייסל הראשון|פייסל איבן חוסיין]] בעוד בארץ ישראל המזרחית - [[עבר הירדן המזרחי]], תוקם מדינה ערבית אותה יקבל אחיו של פייסל [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|עבדאללה]].
==תוכן המסמך==
|
