יצחק סוארי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
יצחק סוארי נולד ב[[עיראק]], ובגיל ארבע [[העלייה ההמונית|עלה לישראל]] עם משפחתו. גדל והתחנך ב[[רמת גן]].
 
בן 18 התגייס לצה"ל ובו בזמן נרשם ללימודי ערב אקדמיים. בגיל 33 השלים תואר [[דוקטור]] ב[[אוניברסיטת רוצ'סטר]] במדינת [[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]]. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] מונה לראש החוג לחשבונאות ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ומאוחר יותר התמנה כפרופסור ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
במקביל פיתח קריירה מקצועית ועסקית במגזר הציבורי - תחילה היה הממונה על פעולות בנק ישראל בשוק הפתוח, ואחר כך כיהן כסגן נציב מס הכנסה. בתפקיד זה היה אחראי לחוק המהפכני למיסוי בתנאי אינפלציה.
 
ב-1986 עבר סוארי למגזר הפרטי, הצטרף כשותף ל[[משרד רואי חשבון|משרד רואי החשבון]] [[סומך-חייקין]]. הוא קיבל לידיו את התיק הגדול ביותר של התקופה - תוכנית ההבראה של "[[כור תעשיות|כור]]" חברת הדגל של ההסתדרות עד שנות התשעים. הבנקים, נושיה הגדולים של החברה, שכרו את סוארי לפקח עליה מטעמם.
 
סוארי עזב את סומך-חייקין ב-1989, בעקבות חילוקי דעות. המשרד שהקים - יצחק סוארי ושות' - הפך בתוך זמן קצר לאחד הגדולים בתחום הערכות השווי והייעוץ הכלכלי. כיום המשרד הוא רב-תחומי ועוסק בראיית חשבון, כלכלה, ומימון (בשנת 2015 שינה המשרד את שמו לקוגנום ייעוץ כלכלי בע"מ{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.cognum.co.il|הכותב=|כותרת=http://www.cognum.co.il|תאריך=|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-12-10}}}}). בצד עבודתו המקצועית והאקדמית, כיהן סוארי כדירקטור בגופים בעלי השפעה והיה חבר בוועדות ציבוריות רבות. הוא היה חבר דירקטוריון הבורסה; חבר הוועדה המייעצת שליד בנק ישראל והוועדה האקדמית וההנהלה של [[מכון ירושלים לחקר ישראל]]; יו"ר הוועדה לבחינת חובות הקיבוצים, ורבות אחרות. עם השנים רכש מומחיות בענייני בנקאות והקדיש לנושא את עבודת הדוקטור שלו. הוא ייעץ לרוב הבנקים בנושאי [[מיזוגים ורכישות]], שהיו קשורים בהם, ואף גויס למילואים לצורך הכנת ההפרטה של [[בנק אוצר החייל]].
שורה 14:
ב-[[1990]] התמנה לראש מכון יוסף קסירר למחקר בחשבונאות במסגרת הפקולטה לניהול ע"ש רקנאטי באוניברסיטת תל אביב. היה חבר ועדת ההיגוי של תוכנית ה"יוזמה למחקר יישומי בחינוך" של [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]].
 
ב-[[2005]] ייסד (עם [[צבי יוכמן]] ו[[ניר דגן]]) את [[קרן השקעות סקיי]], קרן השקעות פרטית. ב-[[2006]] הפך ל[[דיני נאמנות|נאמן]] ולמנהל בפועל של קבוצת האחזקות הפרטית "אלייד" (שייסד בשנות השישים איל ההון אהרן גוטווירט). בניהולו הפכה הקבוצה לגורם כלכלי מרכזי, שעיסוקו רכישות עסקיות בישראל. פעולותיה המשמעותיות האחרונות היו רכישת רשת מכשירי החשמל א.ל.מ. ורכישת כשליש מזכויות העל של ד"ר [[אלי רוזנברג]] בתמלוגי חברת קידוחי הגז [[אבנר חיפושי נפט|אבנר]] בשווי של כ-40 מיליון דולר.
 
סוארי חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחומי עיסוקו ובהם הבנקאות, המיזוגים והרכישות, והדה-רגולציה הפיננסית.
 
יצחק סוארי נחשב מאוד מבחינה מקצועית, אקדמית וכלכלית-פיננסית. עם זאת, תחום התמחותו המקצועית העיקרית, [[הערכת שווי]] של גופים כלכליים, נחשב לתחום שנוי במחלוקת, בגלל ההבדלים הגדולים בהערכות שווי של מומחים שונים, וכמה מהערכות השווי שלו זכו לביקורת מקצועית נוקבת. הקונטרוברסלית שבהן הייתה הערכת השווי שערך עבור חברת קידוחי הגז [[דלק קידוחים|דלק]], שעליה הסתמך [[יצחק תשובה]] בעימות על השיעור וההיקף של תמלוגי הגז למדינת ישראל על התפוקה של שדות הגז בים התיכון.
 
נשוי לעדיה ומתגורר ב[[רמת אביב ג']], [[תל אביב]].