ביהביוריזם – הבדלי גרסאות

'''בִּיהֶבְיוֹרִיזְם''' (ב[[אנגלית]]: '''Behaviorism'''; ב[[תרגום]] ל[[עברית]] "התנהגותנות") היא גישה מערכתית לחקר התנהגות האדם ובעלי החיים. על פי הביהביוריזם, התנהגות הפרט מורכבת מהמורשת הגנטית שלו, מההיסטוריה הסביבתית (ניסיון חייו של היחיד) ומהתנאים הנוכחיים שמשפיעים עליו.

 

בהמשך [[פרדריק סקינר|ב.פ. סקינר]], שנחשף לרעיונותיו של הביולוג והפיזיולוג הגרמני ז'אק לוב (1859-1924) על יצירת מדע חדש על התנהגות של האורגניזם-כשלם ללא הפניה לעולם הנפש או למערכת העצבים, ערך מחקרי מעבדה במשך כעשור, ולאחר גילויים רבים שעשה הוא פיתח את המתודולוגיה הביהביוריסטית ויצר את תחום ניתוח ההתנהגות. על פי הביהביוריזם הקיצוני ([[:en:Radical_behaviorism|אנ']]) של סקינר - כל האירועים הפנימיים של ה'נפש' נחשבים כהתנהגויות, או כתוצרי אגב של תהליכי התניות (Contingencies of reinforcment). אף על פי שאירועים פנימיים אלה ניתנים רק לתצפית אישית של הפרט ([[אינטרוספקציה]]), הם עדין לא יוצאים מן הכלל, ואותם חוקים שמשפיעים על התנהגות גלויה, משפיעים גם על האירועים הפנימיים.

 

 

 

כל בני האדם ובעלי החיים הבריאים נולדים עם יכולת צפויה להגיב לכל מיני גירויים ללא התניה (למידה) מוקדמת. האורגניזמים נולדים עם אוסף רפלקסים, שהם התוצאה של ה[[ברירה טבעית|ברירה הטבעית]] וה[[אבולוציה]] של המין.

 

ההתניה הרספונדטית היא תהליך התנהגותי-פיזיולוגי עימו נולד האורגניזם. זהו תהליך שהשתלשל בפיזיולוגיה של האורגניזמים עקב תרומתו להישרדות המין. ההתניה הרספונדנטית בדרך כלל יותר קשורה לפעילות הפיזיולוגית של האורגניזם, מהסיבה שהאיברים הפועלים בה הם בעיקר ה[[שריר חלק|שרירים החלקים]] ו[[בלוטה|בלוטות ההפרשה]].

 

 

בעלי חיים, שהתנהגותם מורכבת אך ורק מאוסף של רפלקסים מולדים או יכולת לרכוש רפלקסים מותנים, יתקשו לשרוד בסביבה ששונה מהסביבה שבה חיו אבותיהם. ההתנהגות הרספונדנטית עוזרת לאורגניזם ללמוד להגיב לגירויים חדשים כאשר יש מקרים בהם צריך לשרוד, אבל לא מאפשרת לו לפתח התנהגות חדשה ויותר אפקטיבית לסביבה. אורגניזם שהתנהגותו לא משתנה לאחר התוצאות המיידיות, לא יוכל להסתגל לתנאים חדשים של הסביבה שתמיד משתנת. ההתנהגות האופרנטית מאפשרת לאדם ללמוד תגובות יותר מורכבות, כדי להגיב לעולם הנמצא בשינוי תמידי.

לסיכום - '''חיזוק''' זהו מושג טכני שמתייחס לקשר הפונקציונלי בין תדירות של התנהגות לבין שינויים של אירועים בעולם החיצוני (בסביבה). הגירויים עצמם אינם בעלי 'אפיון אוניברסלי' של חיזוק או ענישה. אותו גירוי יכול להיחשב כחיזוק בתנאים כאלה ובתור ענישה בתנאים אחרים.

 

על פי ברס סקינר התנהגות האדם זה סכום של: ''"1) תגובות ההישרדות, שאחראיות על [[ברירה טבעית|הברירה הטבעית]] של המין, ו-2) תגובות מחוזקות, שיוצרות רפרטואר של כל פרט במין, שמכילות גם 3) תגובות מסוימות, שמעוצבות תחת השפעה של החברה. (בסופו של דבר גם סעיפים 2 ו-3 הם תוצאות של הברירה הטבעית, מהסיבה שההתניה האופרנטית היא תהליך שעוצב על ידי האבולוציה, ומנהגים מסורתיים, הם רק מקרים ספציפיים של התניה אופרנטית.)"''{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=B. F. Skinner|שם=Selection by consequences|כתב עת=Science|כרך=213|עמ=501–504|שנת הוצאה=1981-07-31|doi=10.1126/science.7244649|קישור=http://science.sciencemag.org/content/213/4507/501}}}}

 

 

== ביקורות על הביהביוריזם ==

לגישה הביהביוריסטית קמו מתנגדים רבים אשר בהמשך הביאו למיסודה המדעי של ה[[פסיכולוגיה קוגניטיבית|פסיכולוגיה הקוגניטיבית]] בין המרכזיים שבהם ניתן למנות את הבלשן [[נועם חומסקי]] אשר רשם מאמר ביקורתי על ספרו של סקינר שנקרא A Review of B. F. Skinner's ''Verbal Behavior''{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Noam Chomsky|שם=Review of Verbal behavior|כתב עת=Language|כרך=35|עמ=26–58|שנת הוצאה=1959|doi=10.2307/411334|קישור=http://www.jstor.org/stable/411334}}}}''.'' עיקב טיעוניו התבססו על הצורך במערכת מולדת המאפשרת למידת שפה על מנת להסביר את הנתונים המדעיים על אופי הלימוד של מילים, של מבנה שפתי ושל תחביר המשפט. הנחה של מערכת זו מאתגרת את הגישות אופרנטיות והרפלקסיביות. כתוצאה מכךבינו ובין סקינר החל ויכוח מדעי שגרר מאמרים ומאמרי נגד רבים. כמו כן הפילוסוף [[אלפי קון]] בספרו Punished by Rewards: The Trouble with Gold Stars, Incentive Plans, A's, Praise, and Other Bribes{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Kohn, Alfie.|שם=Punished by rewards : the trouble with gold stars, incentive plans, A's, praise, and other bribes|מקום הוצאה=Boston, Mass.|מו"ל=Houghton Mifflin Co|מהדורה=[Pbk. ed., 1999]|שנת הוצאה=1999, 1993|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/44954337|oclc=44954337}}}} ביקר את הביהביוריזם רבות מבחינה מתודולוגית, והניח יסודות לחקר מדעי של התהליכים המנטליים המתווכים את ההתנהגות.

[[קובץ:N.E miller heb.jpg|ממוזער|358.996x358.996 פיקסלים|הדגמת ההבדלים בהסברת התנהגות החולדה על פי Miller]]

לפי החוקר ניל מילר {{אנ|Neal E. Miller}}, שורש הבעיה בביהוויוריזם טמון בחוסר הנכונות לקבל אמצעים מתווכים להתנהגות. מכך מתחייב כי אם מופיעות תגובות מסוימת לפעולה הפעולה עצמה חייבת לגרור אותם באופן ישיר. לדוגמה אירוע מפחיד גורם לנו '''גם''' להרגיש, ו'''גם''' להתנהג בדרך מסוימת ואין הפחד גורם לנו להרגיש. לפי מילר הנחה זו גוררת סיבוך מיותר של תיאור הנתונים המתקבלים מתצפיות. על מנת להבהיר זאת השתמש מילר במשל על חולדה, אשר בלחיצת דוושה היא מקבל מים. קל לראות כי קצב הלחיצות משתנה בהתאם לחסך החולה במים, אך גם נצפה בשינוי כתגובה להאכלה במזון יבש או בהזרקת מים ישירות למערכת הדם של החולדה. בנוסף לזאת את התנהגות החולדה ניתן למדוד בעוד דרכים מלבד קצב הלחיצות. לדוגמה אפשר למדוד את כמות המים שהיא שותה וכן את נכונותה לשתות מים מרים. כדי להסביר מערכת גירוי תגובה זו לפי הנחות הביהביוריזם יש צורך בקשירת קשר סיבתי ישיר בין כל גירוי לכל תגובה כך שסה"כ ימצאו תשעה קשרים, בעוד שלפי הנחת גורם מתווך כמו צמא, יש צורך בקשירת שלושת הגירויים אליו מכיוון אחד וקשירת שלוש התגובות מכיוון שני , סה"כ שישה קשרים. ולכן כפועל יוצא מהנחות הפרדיגמה המדעית מסיים מילר במסקנה כי יש להעדיף את התאוריה פשוטה יותר המניחה גורמים מתווכים{{הערה|Miller, N. E. (1959). Liberalization of basic SR concepts: Extensions to conflict behavior, motivation and social learning. Psychology: A study of a science, Study, 2, 196-292.}}.

 

אחת הביקורות המפורסמות מבוססת על מחקר חלוצי של החוקר [[אדוארד טולמן]], אשר הראה כי עכברים יכולים ללמוד צורת מבוך אף אם אין שום תגובה חיובית או שלילית ישירה אשר מכווינה את הלמידה שלהם. דבר המעיד על גורם מתווך המייצג את המבוך במוח העכברים הסותר את הגישה הביהביוריסטית. בניסוי של טולמן היו שתי קבוצות עכברים אשר הסתובבו במבוך במשך תשעה ימים, כאשר במבוך הוצבה תיבת מטרה אשר יכלו הנסיינים לשים בה אוכל. העכברים חולקו לשתי קבוצות קבוצת עכברים אחת שוטטה במשך ששת הימים הראשונים במבוך, ורק בימים שבע עד תשע הוצב בתיבת המטרה אוכל. לקבוצת העכברים השנייה ניתן כל יום האוכל בתיבת המטרה, כאשר כל יום הזמן שלקח לעכברים אלו להגיע לתיבה התקצר באופן מתון. טולמן הראה כי ביום השמיני התקצר הזמן שלקח לעכברים של קבוצה אחת בצורה דרסטית, וביום התשיעי הזמן שלקח לכל אחת מן הקבוצות להגיע לתיבה השתווה. מכך הסיק טולמן כי שבזמן השוטטות למדו העכברים את מבנה המבוך, כך שיצרו ייצוג מנטלי למבוך עצמו. גישת טולמן שמה במרכז את חקר התהליכים המתווכים הגורמים להתנהגות בעודה מסמנת את המשוואה הבסיסית להתנהגות כ: S->O->R כאשר האות O מייצגת את המילה אורגניזם, כלומר את התהליכים המנטלים המתרחשים בשכלו של היצור. {{הערה|Tolman, E. C., & Honzik, C. H. (1930). Introduction and removal of reward, and maze performance in rats. University of California publications in psychology.}}.

 

 

==ראו גם==