הבדלים בין גרסאות בדף "עקרונות חשבונאיים מקובלים"

מ
הגהה (עִקָּרון ביחיד = עיקרון; בנטייה בלי יו"ד: עֶקְרון־, עֶקרונות)
מ (הגהה (עִקָּרון ביחיד = עיקרון; בנטייה בלי יו"ד: עֶקְרון־, עֶקרונות))
 
===עקרון ההכרה בהכנסה===
עקרון ההכרה בהכנסה מציג קווים מנחים אשר על פיהם ניתן לקבוע מתי יש להכיר בהכנסות, לצורך מדידת הרווח שידווח ב[[דוח רווח והפסד]]. הואיל וקיימים סוגים שונים של פירמות, שלהן תהליכים שונים להפקת רווחים, אפשרי שכל פירמה תכיר בהכנסות בזמנים שונים. עקרוןעיקרון זה בא לוודא שעיתוי רישום ההכנסות יהיה קבוע, מוגדר ובר השוואה. בחברות יצרניות מנחים העקרונות מתי יש להכיר בהכנסות - במועד הייצור, מועד המכירה, מועד הגבייה או במועד מתאים אחר. לדוגמה, חברה המוכרת נפט למשל, יכולה להכיר בהכנסות כבר במועד הפקת הנפט, שכן לבטח יהיו לה קונים. לעומת זאת, חנות בגדים שבה לא ברור אם תצליח לגבות את החוב מחברת האשראי או מהלקוחות עצמם, תכיר בהכנסותיה במועד הגבייה.
 
===עקרון ההקבלה בין הוצאות להכנסות===
לעיתים לא ניתן לרשום את ההכנסה עם הוצאותיה, אם מפני שזה בלתי אפשרי, אם מפני שישנה אי-ודאות לגבי יכולתם של ההוצאות להפיק הכנסות, ואם מפני שעלות החישוב והייחוס גבוהה מדי. לדוגמה, תשלום הוצאות חשמל: קשה לדעת איזו הכנסה בדיוק נוצרה בעקבות השימוש בחשמל. לכן, במקרה הזה ההוצאות יירשמו בהתאם לתקופה שבה השתמשנו בחשמל (גם אם היא הייתה לפני התשלום - אם השתמשנו בחשמל בדצמבר 2006 ושילמנו בינואר 2007 ההוצאה שייכת ל-2006.)
 
===עיקרוןעקרון הגילוי הנאות===
{{הפניה לערך מורחב|עקרון הגילוי המלא}}
עקרון הגילוי הנאות מציג קווים מנחים בנוגע לכמות המידע שיש להציג בדוחות הכספיים. הקריטריון האיכותי לשאלה איזה מידע להציג והיכן הוא חשיבות המידע לקוראי הדוחות הכספיים - עד כמה המידע נדרש לצורך קבלת החלטות כלכליות נכונות. יש להימנע מהצגת מידע לא רלוונטי ולא חשוב מצד אחד, ולכלול מידע חשוב וחיוני, מאידך. על עורך הדוחות הפיננסיים לפרט ולסדר את החלקים העיקריים עד לרמת פירוט גבוהה. לדוגמה, בצד ההתחייבויות ישנן התחייבויות לזמן ארוך והתחייבויות לזמן קצר, וגם עליהן יש לפרט, לדוגמה, בהתחייבויות לזמן קצר: משיכת יתר בבנק, [[הלוואה|הלוואות]] קצרות מועד ([[פק"ם]]) וכדומה.
 
בנוסף, במסגרת עקרוןעיקרון זה יש להוסיף ביאורים מתאימים לפריטים הדורשים הסברים נוספים, כגון מידע לגבי סיכונים מסוימים אליהם חשופה הפירמה, מידע לגבי אירועים שהתרחשו לפני מועד פרסום הדוחות, תביעות משפטיות התלויות בפירמה ופירוט עסקאות, התחייבויות וזיכיונות מהותיים.
 
===עקרון השמרנות===
על פי עקרון השמרנות, בכל מקום שבו יש לרשום פעולה אך אין מידע כמותי לגביועליה, יש לערוך אומדן ולהעדיף את המידע שייתכןשייתן רווח מינימלי ביותר. מטרת העקרוןהעיקרון למנוע מצב שבו פירמה "מנפחת" את הרווח על ידי אומדנים נדבנייםנדיבים.
 
===עקרון העקביות (השוואתיות)===
בהתאםלפי לעקרוןעיקרון זה, מצווה העסק לדווח באופן אחיד ועקיב אודות תוצאות פעולתו ומצבו במהלך התקופות החשבונאיות. מטרת העיקרון היא לאפשר השוואה בין תקופות חשבונאיות, ולמנוע אפשרות של הטיית נתונים, בפרט בנושאים שבהן ניתן להשתמש במספר שיטות חישוב; למשל אופן חישוב פחת, הפרשה לחובות מסופקים וכו', במידה ויחול שינוי באופן הרישום נאזכר זאת בביאורים הנלווים לדוחות הכספיים.
 
===עקרון ההמשכיות===
 
===עקרון העסק החי===
ההנחה היא שהישות החשבונאית הוא גוף שאמור לפעול לאורך זמן, ועל סמך הנחה זו עורכים את הדוחות הכספיים. בהיעדר בסיס להנחה זו, מחייב עקרוןעיקרון זה לציין זאת במפורש ולערוך שינויים מהותיים באופן הצגת נתוני הישות החשבונאית, כמו למשל הצגת הרכוש הקבוע בשווי מימוש (נמוך).
 
===עקרון הישות הנפרדת===
 
===עקרון התקופה החשבונאית===
עקרוןעיקרון המניח שניתן לחלק את הפעילות הפיננסית של הישות החשבונאית לתקופות קצובות (בדרך כלל 12 חודשים = שנה קלנדרית), לשם עריכת דוחות כספיים של הפעילות העסקית. תקופה זו נחשבת לתבנית פעולות הרישום החשבונאי, למרות העובדה שהעסק מתקיים לפני ולאחרי תקופה זו.
 
===עקרון היחידה המוניטרית===
עקרוןעיקרון זה קובע כי היחידה הכספית (מוניטרית) לפיה ערוכים הדוחות הכספיים, היא בעלת ערך קבוע (ש"ח, $) שיוצרת מכנה משותף למטרות מדידה חשבונאית.
 
== ראו גם ==