עבדות מין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למערב אפריקה
מ הוספת קישור לאוזבקיסטן
שורה 140:
במהלך מלחמת קוריאה הצבא הדרום קוריאני הקים "יחידת נוחות מיוחדת" הדומה ליחידות הנוחות אשר שירתו את הצבא היפני במהלך מלחמת העולם השנייה. הצבא הדרום קוריאני חטף נשים צפון קוריאניות ושעבד אותן לעבדות מין. מערכת "הנוחות" הדרום קוריאנית כללה 7 "יחידות נוחות מיוחדות" שונות. בנוסף, התקיימו יחידות נוחות אשר נוידו בין מחנות צבאיים. כמו כן, בתי בושת פרטיים נשכרו על ידי הצבא הדרום קוריאני. למרות שעדיין לא ברור כיצד גויסו נשות נוחות אלה ואין עדיין מידע מספק, ידוע כי חלק מהנשים נחטפו מצפון קוריאה{{הערה|שם=wiki|https://en.wikipedia.org/wiki/Sexual_slavery}}.
===אסיה כיום===
סחר בנשים וילדים למטרות מין הוא הפרה בוטה של זכויות אדם, ומתואר כצורת עבדות מודרנית. עובדה זאת לא מונעת סחר בכ- 800,000 ילדים ונשים בכל שנה במעברי גבולות בין לאומיים. 80% מתוך סחר זה מסתיים בעבודות מין בכפייה. הערכה זו אינה כוללת את הסחר המתקיים בתוך המדינות של הנסחרים או ילדים הנחשבים כנעדרים. האו"ם העריך שסחר בנשים וילדים למטרות עבודות מין בכפייה מסתכם ביותר מ-30 מיליון קורבנות. אסיה נחשבת אחד מהאזורים הפגיעים ביותר לסחר בבני אדם מפאת כמות האוכלוסייה העצומה, עיור אשר הולך וגובר ועוני מתמיד בחלקים מהיבשת. מספר בני האדם הנסחרים בכל שנה כולל הערכות החל מרבבות ועד למיליונים. וריאציות שונות כאלה של מידע נובעות מהטבע החשאי של סחר בבני אדם, ובשל קושי באיסוף נתונים ובמידע על הנושא. ארצות מקור מהן נשים רבות נסחרו בשנת 2002 כללו את בורמה, תאילנד, וייטנאם, רוסיה, [[אוזבקיסטן]], נפאל, לאוס, סין והפיליפינים. ארצות היעד לנשים אלו כללו את תאילנד, סין, קמבודיה, הודו, רוסיה, שווייץ וארצות הברית. ארצות בהן נשים נסחרות בתוך המדינות למען תעשיית המין הארצית-מקומית- סין, רוסיה, הודו, תאילנד, קמבודיה ובורמה. ב-2003 נרשמה מגמת עלייה במסחר לעבדות מין. אסיה היא מוקד עיקרי לתיירות מין, לזנות ו"לכלות" שמזמינים מראש. מגמות ודפוסים כלליים:
· עלייה במספר הילדות מאזורי עוני כפריים ועירוניים.
· עלייה בסחר בנשים ובילדות מקבוצות מיעוט אתני, שחוות ניצול לעיתים קרובות בקהילות שלהן או נחטפות בקונפליקטים מזוינים ומלחמות אזרחים.