הבדלים בין גרסאות בדף "אספנות ספרים"

נוספו 1,861 בתים ,  לפני 7 חודשים
אין תקציר עריכה
(ביטול גרסה 11311477 של סקרלט (שיחה) לתוספות ערך רב בידע והינן מדוייקות. נעשו תוספות והגהה)
'''אספנות [[ספר]]ים''' (ב[[אנגלית]]: '''Book collecting''') היא תחום [[אספנות]] נפוץ אם כתחביב קריאה ואם כספריית מחקר עצמאית.
 
אספני ספרים ממקדים בדרך כלל את אוסף הספרים שלהם לפי תחומי עניין (תקופות, [[סוגה|ז'אנרים]], [[סופר]]ים, ישנם אספנים הנוהגים לאסוף [[מהדורה|מהדורות]] ראשונות בלבד וכדומה).
 
 
'''אספריםספרים עתיקים'''
 
על פי [[חוק העתיקות]] "[[עתיקה]]" היא כל יצירה אנושית שנוצרה לפני שנת 1700. משכך, ולפי לשון החוק, ספר משנת 1701 לא יוגדר כעתיקה (ולכן לא יהיה חייב ברישום ודיווח לרשות העתיקות) ולעומתו ספר משנת 1699 הינו עתיקה.
עם זאת המונח המקובל לתיאור "ספר עתיק" מתייחס על פי רוב לספרים שפורסמו או הודפסו כבר במאה ה-19 ואחורה. על פי רוב לא ניתן יהיה למצוא באוספים פרטיים פריטים שהודפסו לפני [[מהפכת הדפוס]] במאה ה-15 כאשר אלו נכתבו או הועתקו בכתב יד ונחשבים לנדירים ביותר וכמעט שלא ניתן למצוא פריטים מסוג זה בידיים פרטיות.
 
ספרים שהודפסו ב-50 השנים הראשונות של הדפוס (המאה ה-15) נקראים [[אינקונבולה]] ולהם ערך עצמאי רב רק בשל כך. על פי רוב, קשה למצוא באוספים פרטיים כרכים מלאים של אינקונבולה אבל לעיתים רחוקות ניתן למצוא דפים או איורים מתקופה זו.
מחירם של ספרים עתיקים יכול לנוע מעשרות ומאות דולרים לספרים בלתי ידועים ועד מיליוני דולרים לפריטים מבוקשים. מחירם של אינקונבולה מתחל, על פי רוב, במאות דולרים לעמוד בודד ועד אלפי דולר לעמוד בעל תוכן או איור חשובים או מבוקשים.
 
 
'''היקפו של אוסף פרטי'''
 
אוספים פרטיים יכולים להשתנות בהיקפם המספרי והאיכותי באופן משמעותי.
 
ההערכה היא כי בבית ממוצע בישראל ניתן למצוא עד 100 ספרים ואצל אנשים חובבי קריאה כ-200-300 ספרים (כולל ספרי קריאה, עיון, דת, לימוד, טיולים, בישול וכד').
 
אספן ספרים יחזיק בדרך כלל בין 500-1000 ספרים ומעבר לזה יהיה מדובר באוסף נרחב ומשמעותי.
 
בין אספני הספרים המפורסמים בישראל ניתן היה למנות את [[דוד בן גוריון]], [[רחבעם זאבי]] (גנדי), [[יגאל אלון]], [[משה שרת]] ועוד.
 
 
'''"פתיחה" של אוספים פרטיים'''
 
בשנים האחרונות החלה קריאה ויוזמה ל"פתיחתם" של אוספים פרטיים לעיון הציבור הרחב. לאור התפתחות אפשרויות הדיגיטציה השונות נשמעת קריאה לאספנים פרטיים לפרסם, או לאפשר פרסום, של תכנים מאוספיהם הפרטיים ברשת האינטרנט.
באמצעות פרסום האוספים הפרטיים מתאפשרת גישה זימנה לידע לציבור הרחב שאינו נגיש כיום, שאינו מצוי בסיפריות ציבוריות ומוסדיות או שטרם עבר דיגיטציה והמרה לטקסט.
אחד המיזמים הראשונים בתחום זה בישראל הינו '[https://www.eretzisrael.co.ilאתר%20ארץ%20ישראל אתר ארץ ישראל]'.
 
פעמים רבות אספני ספרים מורישים את אוספיהם, בחייהם או לאחר מותם, למוסדות או ספריות ומהווים שם את הבסיס לאוסף המחקרי. כך נהג [[ערן לאור]] כאשר טרם, עוד בחייו, את אוסף הספרים והמפות שלו ל[[ספרייה הלאומית]] ואוספו מהווה את הבסיס לאוסף המפות של הספרייה הלאומית וקרוי על שמו.
 
 
 
* {{הארץ|דליה קרפל|צייד הספרים|1.982538|14 ביולי 2004}}, [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.982547 המשך]
* {{מעריב אונליין|[[כרמית ספיר ויץ]]|מחפשים עותקים נדירים, רבים אחד עם השני ומוציאים הון: אספני הספרים נחשפים|culture/literature/Article-641719|6 ביוני 2018}}
* {{כלכליסט|[[מאיה נחום שחל]]|יד שנייה מבן גוריון: העו"ד שמעלה לרשת מסמכים מקוריים|https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3754135,00.html|14 בינואר 2019}}
{{קצרמר|תרבות}}
 
 
[[קטגוריה:אספנות]]
12

עריכות