גאווה (להט"ב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 47:
שנה לאחר המהומות, ב-28 ביוני 1970 ארגנה הפעילה הביסקסואלית [[ברנדה האוורד]] את [[מצעד הגאווה]] הראשון בניו יורק. מצעדים דומים נערכו באותו זמן גם ב[[שיקגו]] וב[[סן פרנסיסקו]]. ברחבי ערי ארצות הברית ומערב אירופה התרבו מצעדי גאווה לזכר מהומות סטונוול, שנהפכו עם הזמן לאחד המנהגים הקבועים המזוהים ביותר כיום עם תנועות הגאווה. הקהילה המשיכה להתגבש כתוצאה ישירה של תקופת השחרור המיני שליוותה את דור [[ילדי הפרחים]].
 
הפעיל הלהטב"י [[פרנק קמני]] הבין את השינוי היסודי שנגרם עקב מהומות סטונוול. בהפגנות שהשתתף בהכנתם ונערכו חמש שנים קודם לכן בוושינגטון, המסר של המפגינים היה שהם נראים כמו כל אדם אחר, והם יכולים לעבוד בממשלה. באותן הפגנות השתתפו רק 10 אנשים והתקשרות התעלמה מהם. לדבריו עד למהומות סטווול היו 50-60 קבוצות של להטב"ים ברחבי ארצות הברית, שנה לאחר מכן היו לפחות 1,500 קבוצות, שנתיים לאחר מכן היו 2,500 קבוצות.
 
[[קובץ:Harvey Milk at Gay Pride San Jose, June 1978 (cropped).jpg|ממוזער|[[הארווי מילק]], אחד היוזמים של רעיון היציאה מהארון - חשיפה עצמית של הזהות המינית או המגדרית בפני אנשים אחרים, במיוחד מול משפחה וחברים קרובים]]
עוד פעילות גאווה בולטת הייתה [[יציאה מהארון]] - חשיפה עצמית של הזהות המינית או המגדרית בפני אנשים אחרים, במיוחד מול משפחה וחברים קרובים. בשנת [[1978]] נדונה ב[[קליפורניה]] [[יוזמת בריגס]], שמטרתה הייתה הייתה למנוע מהומואים, לסביות, וכל מי שתומך ב[[זכויות להט"ב]] מלעסוק בהוראה בבתי הספר הציבוריים במדינה.
זה היה הניסיון הראשון מסוגו להגביל זכויות הומואים ולסביות בארצות הברית. הפעילים החברתיים קרייג גוון, ביל קראוזה,{{הערה|1=[http://www.castroonline.com/spectrum/1203/milkmarch.html Milk Memorial March Brings Out Hundreds]}} [[הארווי מילק]],{{הערה|שם=back|1={{cite news | last = McKinley | first = Jesse | title = Back to the Ramparts in California | publisher = NYT | date = November 1, 2008 | url =http://www.nytimes.com/2008/11/02/weekinreview/02mckinley.html?_r=2 | accessdate =2008-12-07 }}}} [[האנק וילסון]] ו[[טום אימאנו]] על מנת להביא לביטול היוזמה. הם תמכו בסלוגן "!Come out! Come out! Wherever you are" (ב[[תרגום חופשי]]: "צא! צא! היכן שלא תהיה!") הלקוח משיר של [[פרנק סינטרה]] ומהווה [[פרפרזה]] ליציאה מהארון. במסגרת הקמפיין שזכה לשם "קמפיין מס' 6", עברו פעילים חברתיים הומואים ולסביות מדלת לדלת במחוזות מגוריהם ועסקו בהסברה אודות הנזק החברתי, לטענתם, שיוזמה זו עלולה לגרום.