יוליאנוס הכופר – הבדלי גרסאות

יחסו של יוליאנוס ליהדות נבע מהשקפת עולמו הכוללת והרפורמה הדתית המקיפה שתכנן להשליט באימפריה. ההשקפה הנאו-אפלטונית שהייתה הבסיס לאמונתו הכירה באלים השונים של הפרובינציות השונות כחלק מ[[פנתיאון]] ענק שבראשו האלים הרומאיים, עבודת קורבנות כפי שהייתה נהוגה ב[[בית המקדש]] הייתה אף היא נדבך חשוב בפולחן שיוליאנוס קידם, כך מורשת היהדות והתרבות ההלניסטית השתלבו בתוכניות של יוליאנוס. מאידך יוליאנוס העלה טענות קשות אל היהדות בהיותה דת [[מונותאיזם|מונוטאיסטית]] ששוללת את קיום אלים מלבד האל האחד ואוסרת על העבודה לאלים אחרים. יוליאנוס ראה וניסה להוכיח את הכזב שבנצרות על ידי הוכחה כי הנבואה הנוצרית מופרכת וכי טענתם כי הם יורשי ה[[יהדות]] וישראל האמיתי ובכך נבחרי האל היא שקר. מרכיב מרכזי בטענת הנצרות היה חורבן בית המקדש המוצג ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] בתממשות [[נבואה]] של [[ישו]] (ראה [[הבשורה על-פי מרקוס]] פרק יג' פסוק 2). נבואה זו הייתה סלע מחלוקת בוויכוחים בין אנשי דת נוצריים וכוהנים פאגאניים ובהם ממוריו של יוליאנוס. על פי תפיסת יוליאנוס בניית בית המקדש וחידוש פולחן העלאת הקורבנות היה אמור להיות ההוכחה הניצחת לשקר שבטענות הנוצריות והשקר שבנבואות ישו.

בשנת 362 בעת שיליאנוס היה באנטיוכיה נוצר קשר בינו לבין חברי הקהילה היהודית של העיר. על פי מקורות נוצריים יוליאנוס שאל את בני שיחו מדוע הם לא מקריבים קורבנות בעת שהוא התיר את הפולחן האסור ונענה כי ליהודים אין אפשרות להקריב קורבנות שלא בבית המקדש. בשנת 363 שלח יוליאנוס אגרות בהן הוא מורה על בניית בית המקדש גרסה אחת של האגרות נשמרה בכתבי אב הכנסייה גרגוריוס איש נזיאנוס ובה מצוטט האוגוסטוס כמי שמצווה על היהודים לחזור למקומם לבנות את בית המקדש וולהחזיר את ממהגי אבותיהם. האותנטיות של הגרסה השנייה והמפורטת יותר של האיגרת מוטלת בספק. יוליאנוס פונה ל[[הלל השני]] מגנה אותו "אחי" ומורה על הפחתת נטל המיסים המוטל על יהודים, יוליאנוס פונה ליהודים ומבקש כי יתפללו ל"אל עליון בורא העולם" בעד שלום שלטונו ולבניית בית המקדש ב"עיר הקודש ירושלים" אליה ישובו היהודים לאחר ניצחונו על הפרסים.{{הערה|1= יוסף גייגר. "המרד בימי גאלוס ופרשת בנין הבית בימי יוליאנוס" בתוך:ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי. עורכים: צ' ברס ואחרים ירושלים 1982 עמודים 208–217208–212 }}