יחסי איראן – הממלכה המאוחדת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sagi128F17v (שיחה | תרומות) עדכון |
Sagi128F17v (שיחה | תרומות) |
||
שורה 23:
'''יחסי איראן - הממלכה המאוחדת''' הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין [[הרפובליקה האסלאמית של איראן]] ו[[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד]].
איראן, אשר כונתה [[ממלכת פרס|פרס]] לפני 1935, החלה את יחסיה הדיפלומטיים עם אנגליה בתקופת [[השושלת האילח'אנית]] במאה ה-13, כאשר [[אדוארד הראשון, מלך אנגליה|המלך אדוארד הראשון]] שלח נציגים דיפלומטיים לצורכי יצירת בריתות.
היחסים בין שתי המדינות ידעו לאורך השנים עליות ומורדות פעמים רבות בעקבות נסיבות פוליטיות פנימיות ובינלאומיות,אך נורו לרוב יחסים חמימים. התחממו בשנים האחרונות בעקבות בחירתו של נשיא מתון, [[חסן רוחאני]], ב-2013, אך ב-2016 היחסים התדרדרו עקב בחירתה של [[תרזה מיי]] השמרנית לראשות ממשלת בריטניה.
==היסטוריה==
====תקופת ספוויד====
שורה 36:
בעקבות חשש לעצמאות הממלכה הפרסית מול כוחם הכלכלי של [[הממלכה המאוחדת]] ו[[רוסיה הצארית]] החלה [[המהפכה החוקתית באיראן]] שהובילה לנפילת [[השושלת הקאג'ארית]] בין 1905–1920. שגרירות ארצות הברית תיארה שמעורבותו של הגנרל [[אדמונד איירונסייד]] בשלטון הפרסי הובילה לעליית [[רזא ח'אן]] כשאה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Michael P. Zirinsky|שם=Imperial Power and Dictatorship: Britain and the Rise of Reza Shah, 1921–1926|כתב עת=International Journal of Middle East Studies|כרך=24|עמ=639–663|שנת הוצאה=1992-11|doi=10.1017/s0020743800022388|קישור=http://dx.doi.org/10.1017/s0020743800022388}}}}. עם זאת, ממשלת בריטניה תמכה באמיר מוחמרה ח'זאל חאן אל-כעבי ופעולותיו הלאומניות, אך לבסוף נסוגה מהתמיכה בו על פני רזא. מבנה היחסים השתנה ב-1928 כאשר איראן ביטלה את הסכמי הכניעה שלה לרוסיה ולבריטניה, וכישלון [[ההסכם האנגלו-איראני|ההסכמים האנגלו-איראניים]] ב-1919 הובילו למאמצים דיפלומטיים לקבלה כמדינה לגיטימית. למרות זאת בריטניה התנגדה בחריפות לדרישות הבעלות האיראניות על איי תנב, איי אבו מוסא ו[[האי הגדול של בחריין]] העשירים בנפט. במקביל דרישות איראן לביטול המונופול הבריטי על הבנק האימפריאלי הפרסי וחוק המונופולין האיראני מ-1928 אשר אסר על חברת הנפט האנגלו-פרסית (APOC) ליצור קשר ישיר עם הלקוחות השבטיים דרדרו את שליטתה של בריטניה באיראן. סיר רוברט קלייב, השר הבריטי לענייני טהראן, תיאר זאת בדוח למשרד החוץ ב-1931 "הסימנים קיימים, והמדיניות שלהם בהחלט בודקת עד כמה ניתן להתקדם לכיוון וויתורים, אני מרגיש שלעולם לא נוכל לחדש את מעמדנו או אפילו לגשת לשלטון הפרסי בתנאים שווים, עד שנגיע למצב בו נוכל לעצור". המאבק המרכזי היה על רישיון הנפט שהוענק לאפא"ק ב-1901, ימי שושלת קאג'אר, ושינוי התנאים בו הרישיון ניצב. שר החוץ של איראן, עבדול טימורטש, הסביר כי "הפרסים הרגישו שהתעשייה העשירה את אדמתם עב רבו שהם אינם יכולים לחלוק בה עוד". בתפקידו [[הלורד הראשון של האדמירליות|כלורד הראשון של האדמירליות]], [[וינסטון צ'רצ'יל]] קבע ב-1914 חוק לפיו 53% ממניות אפא"ק יועברו לידי ממשלת בריטניה, חוק שאומץ ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עקב החשיבות של הנפט האיראני [[הצי המלכותי הבריטי|לצי המלכותי הבריטי]] והגביר את הריחוק בין המדינות.
עקב תמיכת השאה ב[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]], אירעה ב-1941 [[הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן]] במהלכה הופל השלטון האיראני והשאה הוחלף בבנו, [[מוחמד רזא שאה פהלווי]].
=== המהפכה האיסלאמית ===
מיד לאחר [[המהפכה האיראנית]] ב1979 צוות של שישה [[טרור]]יסטים בתמיכה עיראקית [[המתקפה על שגרירות איראן בלונדון|תקפו את שגרירות איראן בלונדון]] ווהחזיקו אותם כבני ערובה עד שחולצו שישה ימים לאחר מכן על ידי ה[[SAS (קומנדו)|SAS]] . בעקבות המהפכה השהתה בריטניה את יחסיה עם איראן עד כינונם מחדש ב[[1988]].[[קובץ:Shah churchill.jpg|ממוזער|השאה [[רזא פהלווי]] מצדיע ל[[וינסטון צ'רצ'יל]] ביום הולתדו ה69 ב[[ועידת טהראן]], 1943]]
==יחסים נוכחיים==
שורה 47 ⟵ 50:
===מתח פוליטי===
==== 1980 ====
====תפיסת חיל הים המלכותי במפרץ הפרסי 2007====
ב-23 במרץ 2007 נעצרו במפרץ הפרסי 15 חיילי [[הצי המלכותי הבריטי]] על שחדרו כביכול [[מים טריטוריאליים|למים טריטוריאליים]] של איראן.
====סחר בנשק====
====גן קולהק====
| |||