יום-טוב ליפמן הלר – הבדלי גרסאות

רבי '''גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין''' ([[ה'של"ט]] [[1579]] - [[ו' באלול]]{{הערה|על התאריך השגוי המופיע על גבי מצבתו, ראו להלן בערך.}} [[ה'תי"ד]] [[1654]]) - (מכונה "'''התוספות יום-טוב'''") היה מגדולי חכמי [[אשכנז]] ו[[פולין]] ומגדולי פרשני ה[[משנה]], בעל פירוש "תוספת{{הערה|המחבר נתן את השם "'''תוספת''' יום טוב" כפי שניתן לראות בבירור בדף השער של ההוצאות הראשונות, וכן כותב בהקדמתו: ''על כן ראיתי כי נאות לקרוא חבור זה בשם תוספת יום טוב על שם הפועל והפעול כי זה נושאו שהוסיף ביאור על ביאור הרע"ב ז"ל. [{{Citation|url=https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_-_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92_%D7%A9%D7%A2%D7%94.png][|date=2018-06-03|title=English: Scan of the title page of the Mishna with the Tosefet Yom Tov - printed in Prague in the lifetime of the author.|accessdate=2019-07-15|first=|last=Mishna}}{{Citation|url=https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Krakov_Tosefet_Yom_Tov.png]|date=2018-06-03|title=English: Part of the Tosefet Yom Tov preface to his commentary, published in Cracow|accessdate=2019-07-15|first=|last=Mishna}}''}} יום טוב" על המשנה אשר על שמו הוא מכונה.

נולד בשנת [[1579]] ב[[וולרשטיין]] {{גר|Wallerstein}} שב[[בוואריה]]. אביו רבי נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד. גדל אצל סבו רבי משה ולרשטיין. בצעירותו למד אצל ה[[מהר"ל]] מ[[פראג]] ונחשב לבכיר תלמידיו. למד גם אצל ה[[שלמה אפרים מלונטשיץ|כלי יקר]]. בנוסף לבקיאותו הרבה ב[[משנה|ש"ס]] ובפוסקים, עסק ב[[קבלה]], ב[[פילוסופיה]] וב[[דקדוק]] ורכש השכלה נרחבת ב[[מתמטיקה]], ב[[אסטרונומיה]] וב[[מדעי הטבע]]. בגיל 18 נתמנה ל[[דיין (הלכה)|דיין]] בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-[[1624]] ([[חשוון]] [[ה'שפ"ה]]) נתמנה לרב ב[[ניקלשבורג]], ובר"ח אדר באותה השנה, כ[[אב"ד]] ב[[וינה|ווינה]].{{הערה|{{גדולי ישראל|ג|38|ר' יום טוב ליפמן הלר|עמודים=727}}}}

בשנת [[ה'שפ"ז]] חזר לפראג ונתמנה כרב העיר, אך כהונתו במשרה זו לא ארכה. שונאיו הלשינו עליו לפני [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר פרדיננד השני]] והאשימו אותו בזלזול ב[[בית הבסבורג]] ובפגיעה ב[[נצרות]] בדברים שכתב בספריו. ב-[[1629]] ([[ה'שפ"ט]]) נאסר והואשם בהפרת הוראות ה[[אפיפיור]] לשרוף את [[התלמוד הבבלי]], ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו, [[ה' בתמוז]], קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו. את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "'''א'''יכה '''י'''שבה '''ב'''דד '''ה'''עיר"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/9529|כותרת=HebrewBooks.org Sefer Detail: מגילת איבה -- הלר, יום טוב ליפמן בן נתן, 1579-1654|אתר=www.hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2017-03-07}}}}

*רבי אברהם. בניו כיהנו במשרות רבניות. בן נינו הוא רבי [[משולם פייבוש הלר]].{{הערה|{{HebrewBooks|יושר דברי אמת|הקדמת נכד הרב המחבר והמוציא לאור|46809|מהדורת [[מונקאטש]], [[ה'תרס"ה]]|עמוד=5}}}}.

* רבקה, נישאה לרב צבי הירש מפראג, אבי משפחת אייכנשטיין, שממנה יצאה שושלת אדמור"י [[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב]] ו[[חסידות קומרנא|קומרנא]].

*ב' כץ, '''רבנות, חסידות, השכלה'''. תל אביב: אגודת הסופרים היהודים ליד דביר, תשט"ז 1956-תשי"ט 1958, ‬חלקחלק א עמ' 91 ואילך.

*רי"ל מימון, '''לכבוד יום טוב''' (קובץ מאמרים ומחקרים), ירושלים: [[מוסד הרב קוק]] תשט"ז.

*י' בן-חיים, הערות לתולדות רבינו התוספות יום טוב זצ"ל, '''[[קובץ בית אהרן וישראל]]''' י,א (תשנ"ה) קלא-קלה.

*מ' הרשקוביץ, '''שני כרובים''', ירושלים תש"ס.

* [[s:עיקר תוי"ט על תמיד ה|עיקר תוספות יום טוב]] בוויקיטקסט. כאן כדוגמה הובא עיקר תוספות יום-טוב על מסכת תמיד, אך הפירוש הועלה לוויקיטקסט ברוב המשניות.