כתיב מלא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Eldad העביר את הדף כתיב חסר ניקוד לשם כתיב מלא: לאור ההסכמה מקיר לקיר בדף השיחה |
מ הוספת קישור ליצחק אבינרי |
||
שורה 67:
* אמנון שפירא, [http://hebrew-academy.huji.ac.il/sifriyya/ReadingHall/Documents/shapira.pdf מאה שנים לכתיב העברי], [[האקדמיה ללשון העברית]] בשנת תש"ע - מאה ועשרים שנים לייסוד [[ועד הלשון העברית]].
<!--==כתיב מילים ממקור לועזי==
נרחיב בסוגיית האל"ף: האקדמיה החליטה זה מכבר שאין להוסיף אל"ף לתעתיק של מילים לועזיות לציון הצליל a. סיבות לדוגמה: הוספת אל"ף מסרבלת את המילה ומשווה לה צביון לא-עברי. בעברית אם-הקריאה אל"ף מציינת כל תנועה אפשרית, לאו-דווקא a - השוו את המילים: ראש, ראשון, בא, גא - אל"ף מציין פה את כל התנועות האפשריות. מספר בלשנים לא הסכימו עם האקדמיה, והתעקשו להוסיף אל"פים. יצחק אבינרי בספרו "יד הלשון" (משנות השישים) אף מתפאר שהצליח לגרום לאנשים רבים לכתוב יאפאן במקום יפן. אבל [[יצחק אבינרי]] ותומכיו "הפסידו" והאקדמיה נצחה, וכיום רוב האנשים כותבים יפן, לא יאפאן. כותבים גז ולא גאז. במילונים מודרניים של כתיב מלא, ובראשם "מילון ההווה" (שנכתב על ידי בעלי תפקידים באקדמיה) המילה גז מופיעה ללא אלף.
יש טיעון, שהועלה על נס על ידי יצחק אבינרי אבל נדחה בדרך-כלל על ידי האקדמיה, והוא שיש להוסיף אמות-קריאה להפחתת דו-המשמעות בקריאה. למילה "גז" יש כבר משמעות (תספורת של כבשים ודומיהם), ולכן למילה חדשה יש להוסיף אותיות ולכתוב "גאז". העיתונים כנראה נוקטים בגישה זו גם הם, ומוסיפים אמות קריאה במקומות שונים ומשונים. בעברית יש דו-משמעות בקריאה רבות, ומי מחליט איזו חשובה מספיק כדי להוסיף אמות קריאה? האם נכתוב "מינהל" (ארגון שאחראי על משהו) כי קיים "מנהל" (איש שמנהל) אבל "משפט" כי אין דבר כזה לשפט? האם בכלל אפשר לזכור או להסכים על כללים כאלו? כנראה שלא, וזה מה שגורם לאי-הקונסיסטנטיות בעיתונים - מלגות ומלגות באותו עמוד, תקני ותיקני באותו עמוד (באותה משמעות של סטנדרטי) וכו'.
| |||