שלי יחימוביץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קריירה פוליטית: הגהה, הוספת מקור
סקריפט החלפות (), אחידות במיקום הערות שוליים חזרה לתוצרת המקורית גרסה מ־21:33, 27 ביוני 2008
שורה 40:
}}
}}
'''שלי רחל יחימוביץ'''' (נולדה ב-[[28 במרץ]] [[1960]], [[כ"ט באדר]] [[ה'תש"ך]]) היא [[פוליטיקאי]]ת [[ישראלית]], [[חבר הכנסת|חברת כנסת]] מטעם [[מפלגת העבודה]]; בעבר כיהנה פעמיים כ[[ראש האופוזיציה]], יושבת ראש [[ועדה לענייני ביקורת המדינה|הוועדה לביקורת המדינה]], [[ועדת האתיקה]], [[הוועדה לזכויות הילד]], [[ועדת השניים]], ועדת המשנה החסויה לענייני חוץ וביטחון של ביקורת המדינה{{הערה|1=[htthttps://main.knesset.gov.il/mk/Pages/MKPositions.aspx?MKID=782 שלי יחימוביץ תפקידים בכנסת - 16.07.19]}} ויושבת ראש מפלגת העבודה. נכון ל[[יוני]] [[2019]], 69 חוקים ביוזמתה נכנסו ל[[ספר החוקים]] של [[מדינת ישראל]] .{{הערה|1=[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawSuggestionsSearch.aspx?t=lawsuggestionssearch&st=allsuggestions&ki=-1&bs=3&hk=4405&it=2&sb=LatestSessionDate&so=D מאגר החקיקה הלאומי, נכון לתאריך 16.07.19]}}. טרם כניסתה לפוליטיקה עבדה כ[[עיתונאי]]ת, [[סופר]]ת ואשת [[רדיו]] ו[[טלוויזיה]].
 
==ביוגרפיה==
יחימוביץ' נולדה ב[[כפר סבא]] לחנה ומשה, [[ניצולי השואה|ניצולי שואה]] מ[[פולין]]. בילדותה גדלה ב[[רמת השרון]]. אביה היה [[פועל בניין]] ואמה [[מורה]]. בכיתה ט' סולקה מ[[תיכון אוסטרובסקי]] ב[[רעננה]], עקב [[כרזה|כרזות]] [[מחאה]] שתלתה ברחבי בית הספר נגד ההנהלה, ועברה ל[[כפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים|פנימיית הדסים]].
 
יחימוביץ' [[שירות בצה"ל|שירתה בצה"ל]] כ[[חיל נשים|מש"קית ח"ן]] ב[[בח"א|בסיס חיל האוויר]] ב[[חצרים (בסיס)|חצרים]], כ[[קצין|קצינת]] [[חיל השלישות|שלישות]] בבסיס [[עציון]] וכ[[תנאי שירות בצה"ל|קצינת ת"ש]] של [[פרויקט הלביא]]. היא בעלת [[תואר ראשון]] ב[[מדעי ההתנהגות]] ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. במהלך לימודיה ריכזה את עבודת סניף [[באר שבע]] של [[האגודה לזכויות האזרח]] והצטרפה ל"[[אגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדווים]]" ולתנועת "[[שלום עכשיו]]".{{הערה|שם=|1=פרופ' [[עוז אלמוג]], [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7891 '''ממצ'ואיזם לפמיניזם: נשים בתקופת היישוב'''], 2009{{ש}}{{הערה|{{הארץ|גידי וייץ|שלי יחימוביץ', מיס מיינסטרים|1.1374238|19 באוגוסט 2011}}}}.
 
===קריירה עיתונאית===
שורה 56:
===קריירה פוליטית===
[[קובץ:שלי יחימוביץ.png|טקסט=|ממוזער|250x250 פיקסלים|שלי יחימוביץ' בחירות לרשימת מפלגת העבודה 2019]]
ב-[[29 בנובמבר]] [[2005]], שלושה שבועות אחרי בחירתו של [[עמיר פרץ]] לראשות [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]], הודיעה על עזיבתה את העיתונאות, כניסתה לפוליטיקה, והתמודדות על מקום ברשימת מפלגת העבודה ל[[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות לכנסת השבע עשרה]]. שבועיים קודם להודעתה ערכה ראיון עם עמיר פרץ בתוכניתה "פגוש את העיתונות". קיומו של הראיון, שתואר על ידי מבקרי טלוויזיה כראיון אוהד במיוחד,{{הערה|1=לקראת [[הבחירות לכנסת התשע עשרה]], בעיצומו של המשבר האישי ביניהם, חשף פרץ שלאחר הריאיון נפגשו במסעדה כדי לדון בהצטרפותה לפוליטיקה.}}, וחוסר תקופת צינון בין תפקידה כעיתונאית להחלטתה לעבור לפוליטיקה, עוררו דיון ציבורי בשאלות הנוגעות לאתיקה עיתונאית.{{הערה|{{גלובס|[[מתי גולן]]|שלי לא מצוננת|1000034358|20 בנובמבר 2005}}{{ש}}{{ynet||שלי יחימוביץ': דרך של דעתנות חברתית|3176536|29 בנובמבר 2005}}{{ש}}{{Ynet|[[דן כספי]]|עיתונאים בלי צינון|3176556|29 בנובמבר 2005}}}}. בתגובה לביקורת טענה יחימוביץ' כי "באופן תקין הייתה צריכה להיות תקופת צינון, זה לא התאפשר טכנית, הייתי צריכה להחליט כאן ועכשיו, האופוריה הפוליטית האישית שלי הייתה כל כך גדולה, התחושה הפנימית שחציתי את הקווים מבפנים ושאני לא יכולה יותר לשבת שם כמראיינת אובייקטיבית, כי אני כבר שם, בצד השני". בנוגע לראיון הסבירה כי הראיון "לא היה יותר מפרגן מעשרות ראיונות עם [[בנימין נתניהו]] שעשו כתבים כלכליים שטופי מוח עם אג'נדה קפיטליסטית, שהמדיניות שלו באותה תקופה נראתה הירואית בעיניהם".{{הערה|{{nrg|עומר חימי|הסערה ממשיכה|015/315|1 בדצמבר 2005|1|1}}}}. בעקבות צעד זה של יחימוביץ' קיבלה [[מועצת הרשות השנייה]] החלטה המחייבת את עיתונאי הרשות ב[[תקופת צינון]] של שלושה חודשים קודם למעברם לפעילות פוליטית.{{הערה|{{גלובס||יחימוביץ' הייתה האחרונה: מועצת הרשות השנייה אישרה - 3 חודשי צינון לעיתונאי העובר לפוליטיקה|1000038617|12 בדצמבר 2005}}}}.
 
יחימוביץ' נבחרה למקום התשיעי ברשימת מפלגת העבודה, ולאחר הבחירות ב-[[28 במרץ]] [[2006]] הייתה לחברת הכנסת. הייתה חברה בו[[ועדת הכספים]] ובו[[ועדה לענייני ביקורת המדינה]] ועד שנת [[2008]] עמדה בראש הוועדה לזכויות הילד.
שורה 62:
באותה שנה, הוענק ליחימוביץ' [[אות אביר איכות השלטון|אות אבירת איכות השלטון]] מטעם [[התנועה למען איכות השלטון בישראל]] על פועלה כחברת כנסת.
 
במערכת הבחירות לראשות [[עיריית תל אביב-יפו]] בשנת 2008 הביעה תמיכה במועמדותו של [[רון חולדאי]], ותקפה את יריבו, [[דב חנין]] ממפלגת [[חד"ש]], על עמדותיו האנטי-ציוניות.{{הערה|{{nrg|הילה קובו|ח"כ יחימוביץ': "דב חנין הוא אנטי ציוני שמטיף לסרבנות ולא שר את התקווה"|777/308|22 באוגוסט 2008|54|1}}}}. זאת על אף שהעידה על עצמה כי ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|בחירות 1996]] הצביעה ל[[שמעון פרס]] לראשות הממשלה ול[[חד"ש-בל"ד|רשימת חד"ש]], בשל הערכתה לחברת הכנסת לשעבר [[תמר גוז'נסקי]].{{הערה|{{nrg|רונן טל|הגוון האדום: יחימוביץ' מדברת על הכל|233/826|24 באפריל 2011|1|2}}}}.
 
ב[[בחירות מקדימות|בחירות המקדימות]] של "העבודה" בדצמבר 2008 נבחרה למקום החמישי ברשימת המפלגה ל[[הכנסת ה-18|כנסת ה-18]].{{הערה|{{הארץ|הארץ, מזל מועלם, שירות ""|בחירות 2009, פריימריז בעבודה: אהוד ברק: נבחרת מנצחת לעבודה|1.1559256|4 בדצמבר 2008}}}}. בכנסת זו שימשה יחימוביץ' בתפקיד יו"ר [[ועדת האתיקה]] וחברת ועדות [[ועדת הכספים|הכספים]] ו[[ועדת העבודה, הרווחה והבריאות|העבודה, הרווחה והבריאות]].
 
[[קובץ:Shelly Yachimovich 2.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלי יחימוביץ' בביתה, [[2011]]]]
ב-[[21 בספטמבר]] [[2011]] נבחרה יחימוביץ' ליושבת ראש מפלגת העבודה, לאחר שגברה על ח"כ [[עמיר פרץ]] במסגרת הסיבוב השני של הבחירות לראשות המפלגה, בו קיבלה מעל ל-54% מן הקולות.{{הערה|1={{ynet|מורן אזולאי ורועי מנדל|ראש חדש לעבודה: שלי יחימוביץ' זכתה בבחירות|4125749|22 בספטמבר 2011}}}}. במשך כחודשיים, בין [[9 במאי]] ל-[[19 ביולי]] [[2012]], שימשה יחימוביץ' כראש האופוזיציה, בתקופת הצטרפות "[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]" לקואליציה של [[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|ממשלת נתניהו]].
 
בדצמבר [[2012]], במהלך הקמפיין לפני [[הבחירות לכנסת התשע עשרה]], הציגה את תוכניתה הכלכלית, שעיקרה תגבור ה[[שירות ציבורי|שירותים הציבוריים]] ותשלומי ההעברה בהיקף של כ-25 מיליארד שקל לשנה שיממומנו באמצעות העלאת הגדלת המיסוי הישיר על בעלי ההכנסות הגבוהות מאוד ועל התאגידים החזקים, ובמקביל העלאת שכר המינימום, שיקום השירותים הציבוריים, צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז, הגברת הרגולציה על שוק ההון והשקעה בתחבורה הציבורית על חשבון תשתית הכבישים.{{הערה|"[http://www.shelly.org.il/sites/default/files/files/plan2013.pdf התוכנית לכלכלה הוגנת]", מתוך דף הבית של יחימוביץ'}}. במהלך הקמפיין נטתה יחימוביץ' שלא להבליט את הנושאים המדיניים, והעדיפה להתמקד בביקורת על המדיניות ה[[נאו-ליברליזם|נאו-ליברלית]] של [[בנימין נתניהו]] ובהצגת החלופה הסוציאל-דמוקרטית שמפלגת העבודה בראשותה מציעה. בשלבי הקמפיין האחרונים התחייבה שלא לשבת עם נתניהו ב[[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות]]. בבחירות קיבלה [[מפלגת העבודה]] 15 מנדטים. לאחר הקמת [[הממשלה השלושים ושלוש]] מונתה ל[[יו"ר האופוזיציה|ראש האופוזיציה]]. ב[[הכנסת התשע עשרה|כנסת התשע עשרה]] שימשה יחימוביץ' כחברה ב[[ועדת הכספים|וועדת הכספים]], ב[[ועדת העבודה, הרווחה והבריאות|וועדת העבודה, הרווחה והבריאות]] של הכנסת, בוועדת המשנה לעניינים חסויים ובוועדה משותפת לתקציב הביטחון.
 
[[קובץ:Shelly Yachimovich with activists.JPG|250px|ממוזער|שמאל|שלי יחימוביץ' עם פעילים ביום ההתמודדות בפריימריז של מפלגת העבודה, 2015]]
בבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה שנערכו ב-[[21 בנובמבר]] [[2013]], הפסידה ל[[יצחק הרצוג]] בפער של 17%.{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|הרצוג בנאום הניצחון: "יחד נחזור לשלטון"|4456641|22 בנובמבר 2013}}}}. לאחר הפסדה גיבתה את יושב הראש הנכנס והתייצבה לצידו. בבחירות המקדימות להרכבת הרשימה לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים]] זכתה במקום הראשון עם 22,855 שהם 80.6% מקולות הבוחרים, ושובצה במקום השלישי לרשימת [[המחנה הציוני]] לכנסת, אחרי היושב ראש הרצוג ויושבת ראש [[התנועה]] [[ציפי לבני]]. בכנסת משמשת יחימוביץ' חברה ב[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]] ובוועדת הכספים של הכנסת. בספטמבר [[2015]] דורגה במקום הראשון בדירוג חברי הכנסת מטעם [[ערוץ הכנסת]].{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=1SmYZWjA4DE ערוץ הכנסת - המשחק המרכזי - הדירוג השנתי, 9.9.15], ערוץ ה[[יוטיוב]] של ערוץ הכנסת}}.
 
ב-[[5 בפברואר]] [[2017]] הודיעה יחימוביץ' שתתמודד לתפקיד יושבת ראש [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה]]. לשם כך הקימה רשימה משותפת עם [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] שתהיה 26% מהנציגים בהסתדרות ו-20% בנעמ"ת ועם עובדי [[רשות שדות התעופה]] בראשות פנחס עידן.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.talschneider.com/2017/03/30/first-to-spot-march30/|title=הפנטזיה של שלי – הראשונות לזהות פרק #11|date=2017-03-30|newspaper=הפלוג - הבלוג הפוליטי של טל שניידר|language=he-IL|access-date=2017-04-08}}}}. לראשונה, מפלגה חרדית רצה ברשימה משותפת שבראשה אישה. בבחירות הפסידה לאחר שזכתה בכ-38% מקולות הבוחרים מול ניסנקורן שזכה בכ-62%.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4967812,00.html הקרב על ההסתדרות: ניסנקורן ניצח את יחימוביץ' עם 62 אחוזי תמיכה] 25 במאי 2017 באתר [[ynet]]}}. סיעת הבית החברתי בראשותה גדלה מ-33% ל-37.3%. לטענת יחימוביץ ישנו חשד כבד כי הבחירות לוו בזיופים ובאי סדרים רבים ובכוונתה לעתור לבית המשפט.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001190249|כותרת=תוצאות סופיות: אבי ניסנקורן נבחר לראשות ההסתדרות - גלובס|אתר=Globes|תאריך_וידוא=2017-05-27}}{{ש}}{{Cite news|url=http://www.themarker.com/career/1.4125830|title=לא כוחות: התבוסה של יחימוביץ' היא נצחונו של המנגנון ההסתדרותי|newspaper=TheMarker|access-date=2017-05-27}}}}. במאי 2017 עתרה יחימוביץ לבית המשפט לביטול תוצאות הבחירות.{{הערה|{{Citation|title=לאחר הטענות לזיופים: יחימוביץ' עתרה לביטול הבחירות בהסתדרות|url=http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1248806|accessdate=2017-08-14}}}}. באוגוסט 2017 דחה [[בית המשפט המחוזי]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] את העתירה בטענה כי רשות השיפוט של ה[[הסתדרות העובדים הכללית החדשה|הסתדרות]] היא הגוף המוסמך לדון בטענות אלו.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.themarker.com/news/politics/1.4347511|title=נדחתה עתירת יחימוביץ' לפסילת הבחירות לראשות ההסתדרות|newspaper=TheMarker|language=he|access-date=2017-08-14}}}}. במאי 2018 דחה בית המשפט העליון את ערעורה על החלטת המחוזי, והפנה אותה פעם נוספת למצות טענותיה ברשות השיפוט של ההסתדרות.{{הערה|1={{דבר ראשון|אסף צבי|הערעור נדחה: גוף השיפוט של ההסתדרות ידון בדרישת יחימוביץ' לביטול הבחירות|126946|16 במאי 2018}}}}. במידת הצורך, הבהיר בית המשפט העליון כי תוכל לערער על החלטת רשות השיפוט בבית המשפט המחוזי - אולם יחימוביץ' החלטה למשוך עתירתה מרשות השיפוט יומיים לאחר פסיקת העליון, כשהיא טוענת כי אין לה אמון במוסדות ההסתדרות.{{הערה|1={{דבר ראשון|אסף צבי|יחימוביץ' משכה תביעתה לביטול הבחירות בהסתדרות: "אין לנו אמון במוסדותיה"|127463|18 במאי 2018}}}}.
 
ב-24 באוקטובר 2017 מונתה ליו"ר [[ועדה לענייני ביקורת המדינה|הוועדה לביקורת המדינה]].{{הערה|{{גלובס||שלי יחימוביץ' מונתה ליו"רית הוועדה לביקורת המדינה|1001207185|3 באוקטובר 2017}}}}.
 
ב-1 בינואר 2019 מונתה שוב לתפקיד ראש האופוזיציה בעקבות פיצול סיעת המחנה הציוני.
 
בבחירות המקדימות בפברואר 2019 שקיימה מפלגת העבודה לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]], הגיעה יחימוביץ' למקום השלישי, והוצבה במקום החמישי ברשימה לכנסת אחרי יו"ר המפלגה [[אבי גבאי]] והמקום השני ששוריין למועמד שלו.{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי, יואב איתיאל ואלי אשכנזי|תוצאות סופיות בפריימריז בעבודה: שמולי ושפיר בראש, כבל בחוץ|3218331|12 בפברואר 2019}}}}.
 
ב-[[16 ביולי]] 2019, לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים]], הודיעה יחימוביץ' כי בכוונתה לקחת פסק זמן מהפוליטיקה, ולא להתמודד על קדנציה נוספת כחברת כנסת.{{הערה|{{כאן|[[זאב קם]]|יחימוביץ' פורשת מהכנסת: "לוקחת פסק זמן מהפוליטיקה"|55549|16 ביולי 2019}}}}.
 
יחימוביץ' מתגוררת בשכונת [[כרם התימנים]] ב[[תל אביב-יפו]] עם בנה ובתה מבן זוגה לשעבר נועם זיו, עמו התקשרה בחוזה משפטי אזרחי. בעבר הייתה גם בת זוגו של [[גיא מרוז]].
שורה 88:
==חקיקה==
במהלך שנות כהונתה בכנסת הגישה יחימוביץ' 1,076 הצעות חוק, מתוכן התקבלו 69 חוקים{{הערה|1=[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawSuggestionsSearch.aspx?t=lawsuggestionssearch&st=allsuggestions&ki=-1&bs=3&hk=4405&it=2&sb=LatestSessionDate&so=D מאגר החקיקה באתר הכנסת - 16.07.19]}}: 14 חוקים ב[[הכנסת ה-17|כנסת ה-17]], 25 חוקים ב[[הכנסת ה-18|כנסת ה-18]], 10 חוקים ב[[הכנסת ה-19|כנסת ה-19]] ו- 20 חוקים ב[[הכנסת ה-20|כנסת ה-20]]. עיקר החקיקה שלה היא בנושאים כלכליים, חברתיים, זכויות עובדים, פמיניזם, נורמות שלטוניות ומאבק בשחיתות, ובכללם:
* בפברואר 2007 אושר [[חוק הזכות לעבודה בישיבה]], הידוע בכינוי "חוק הקופאיות", שקבע שעל מעסיק להעמיד לרשות עובדיו מקום ישיבה. את החוק יזמה יחימוביץ' יחד עם [[זבולון אורלב]] מה[[מפד"ל]] [[גדעון סער]] מ[[הליכוד]] ו[[מרינה סולודקין]] מ[[קדימה (מפלגה)|קדימה]].{{הערה|{{הארץ|רותי סיני|תביעת ענק בגין הפרת "חוק הקופאיות"|1.1551919|4 בדצמבר 2007}}}}.
* במאי 2007 אושר תיקון לחוק המאריך את חופשת הלידה לנשים ל-14 שבועות. את החוק יזמה עם [[גדעון סער]] מ[[הליכוד]].{{הערה|{{ynet|אמנון מרנדה|אושר טרומית: חופשת הלידה תוארך בשבועיים|3551890|4 ביוני 2008}}}}.
* ביוני 2007 אושר תיקון ל[[פקודת מס הכנסה]], שקיצר את תקופת השירות הנדרשת מחייל משוחרר כדי להיות זכאי ל[[נקודת זיכוי|נקודות זיכוי]] ממס הכנסה על שירות צבאי.{{הערה|1=[http://www.shelly.org.il/node/331 "מייל של אזרח הביא אותי לשנות את החוק"]}}.
* בפברואר 2008 אושר תיקון ל[[חוק הכנסת]], להסדרת פעולתם של [[שדלן|שדלנים]], הידוע בכינוי "חוק הלוביסטים", הקובע כללי התנהגות וחובת גילוי נאות על שדלנים.{{הערה|{{הארץ|צבי זרחיה|אושר "חוק הלוביסטים" המסדיר פעילותם בכנסת|1.1315630|2 באפריל 2008}}}}.
* בחודש יוני 2008 אושר תיקון 24 ל[[חוק הגנת השכר]], ובו דרישה להצגת מידע מפורט ב[[תלוש משכורת|תלוש המשכורת]] והחמרה בענישה על אי תשלום [[גמול שעות נוספות]] והעברת נטל ההוכחה בנושא זה ב[[בית דין לעבודה]] מהעובד אל המעסיק.
* בדצמבר 2009 אושר התיקון ל[[חוק פיצויי פיטורים]], המאריך לחצי שנה את אורכה של הפסקה בעבודה שאינה פוגעת ברציפות לעניין הזכאות ל[[פיצויי פיטורים]].{{הערה|{{nrg|לירן דנש|עובד שהועסק ופוטר לסירוגין יהיה זכאי לזכויות סוציאליות רצופות|006/340|28 בדצמבר 2009|1|2}}}}.
* בדצמבר 2010 אושר תיקון ל[[פקודת התעבורה]] (מס' 98) (מידע על שירותי תחבורה ציבורית), המחייב הקמת [[מאגר מידע]] בזמן אמת לכל סוגי [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בישראל והצבת שלטים דיגיטליים בתחנות האוטובוסים המורים על זמן ההגעה המדויק.{{הערה|1=שלי יחימוביץ, [http://www.shelly.org.il/node/4322 הודעה לעיתונות: שני חוקים חדשים של שלי נכנסו לספר החוקים: חוק הדגל וחוק מהפכת הנגישות לתחבורה הציבורית], 7.12.2010, באתר האינטרנט של יחימוביץ'}}.
* בדצמבר 2010 אושר תיקון ל[[חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה]], הקובע חובה של ייצור [[דגל ישראל|דגל המדינה]] בישראל, שהגישה יחד עם ח"כ [[אופיר אקוניס]] וחברי כנסת נוספים.{{הערה|{{ynet|רוני סופר|מכה לסין? הכנסת אישרה את חוק הדגל|3995696|7 בדצמבר 2010}}}}.
* בדצמבר 2010 אושר חוק הטקסטיל הביטחוני, הקובע כי מפעלים ישראליים יוכלו לזכות במכרזים של [[טקסטיל]] עבור כוחות הביטחון גם אם הצעותיהם יהיו יקרות ב-50% מההצעה הזולה ביותר של מתחרים מחו"ל.{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה ואורה קורן|חוק הטקסטיל הביטחוני עבר בכנסת: יחייב את צה"ל, המשטרה והשב"ס לרכוש מדים רק מתוצרת הארץ|consumer/1.585767|21 בדצמבר 2010}}}}. החוק אושר כ[[הוראת שעה]] זמנית לשנתיים ותוקפה הוארך שוב ב-2013 בשנתיים וב-2015 בחמש שנים נוספות.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_300700.pdf חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20 – הוראת שעה), התשע"א–2010]}}{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_301521.pdf חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 22 – הוראת שעה), התשע"ג–2013]}}.
 
בעקבות הגשתו של [[חוק ההסדרים]] לשנת [[2008]], פרסמה מסמך מפורט התוקף רבים מסעיפי הצעת החוק.{{הערה|1=ח"כ [[שלי יחימוביץ]] ועמית בן צור, ניתוח חוק ההסדרים 2008, [http://www.shelly.org.il/node/726 הקדמה וניתוח החוק]}}. רבים מסעיפיה של הצעה זו נמחקו בשלב מוקדם של הדיון בה. מדי שנה חושפת יחימוביץ' את הטיוטה הראשונית של חוק ההסדרים ומפרסמת אותה באתר שלה.{{הערה|1={{TheMarker||יחימוביץ' ממשיכה לחשוף את חוק ההסדרים: פירסמה הנוסח החדש|law/1.531728|20 במאי 2009}}}}.
 
יחימוביץ' נאבקה לצד שר האוצר לשעבר [[יובל שטייניץ]] לאישור מסקנות [[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)|ועדת ששינסקי]] בנושא מערך המיסוי של הפקת נפט וגז טבעי.{{הערה|1={{סרטונים}} {{mako|יגאל מוסקו|מאחורי הקלעים של הקרב על ששינסקי|4ad9167f5221f21004|news-channel2/Friday-Newscast|1 באפריל 2011}}}}.
 
==עמדותיה==
שורה 107:
ב[[אנתולוגיה]] "[[אנחנו (ספר)|אנחנו]]" שפרסמה בשנת 2011, מנתחת יחימוביץ' בהרחבה את התמורות שעברה החברה הישראלית במהלך השנים. לטענתה, החברה הישראלית בחרה במהלך השנים למקד את מרבית עיסוקה בנושאי מדיניות החוץ, ובינתיים זנחה כליל את המאבק על דמותה של החברה בתוך גבולות המדינה. במהלך תקופה זו, טוענת יחימוביץ', הפערים בחברה הישראלית צמחו באופן ניכר, קומץ של בעלי ממון התעשר באופן חסר בקרה על חשבון יתר הציבור, והשיח הציבורי עסק בעיקר במאווייו ובצרכיו של הפרט, במקום בצרכיה הקולקטיביים והמשותפים של החברה. ערכים אלו, לטענתה, נזנחו עם השנים ופגמו בשורשיה של החברה הישראלית ובייעודה של הציונות.
 
יחימוביץ' מגדירה עצמה כ[[פמיניסטית]],{{הערה|{{mako||שלי יחימוביץ': "אני פמיניסטית מכיתה ח'"|c17785bbde8fb41006|news-israel-elections/elections-2015-articles|8 במרץ 2015}}}}, והיא חוקקה שורה ארוכה של חוקים למען קידום [[מעמד האישה]].
 
היא תומכת ב[[פתרון שתי המדינות]] לשני עמים כחלק מ[[מתווה קלינטון]], ועל בסיס עיקרון הכולל שמירה על גושי ההתיישבות הגדולים בידיה של ישראל, התנגדה לזכות השיבה, מתוך תפיסה כי מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי{{מקור}}.
שורה 158:
}}
; מכתביה ונאומיה
 
* שלי יחימוביץ' במליאת הכנסת על חוק נאמנות בתרבות: "[https://www.youtube.com/watch?v=jNVP-okA7hM מעשי סדום בתרבות]", באתר [[יוטיוב|יוטוב]], 5 בנובמבר 2018
 
* {{nrg|שלי יחימוביץ'|סרבני 8200, אני כועסת עליכם יותר מהימין|621/763|14 בספטמבר 2014|1|2}}