יוליאנוס הכופר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 53:
===הכתרה לאוגוסטוס===
מלבד הקצינים הבכירים שמונו על ידי קונסטנטינוס להשגיח על הקיסר בשדה הקרב המינוי העיקרי ונציג הבכיר של האוגוסטוס היה ה[[פרפקט]] הפרטוריאני פלורינטינוס על פי השקפתו של יוליאנוס המכשולים שהציב הפקיד בפניו הנבעו מנקמנות ושרירות לב בעוד פלורינטינוס ראה את פעולות הקיסר הצעיר שתחת חסות האוגוסטוס כהתערבות בתחומים בהם אין לו סמכות. העימות העיקרי נבע מדרישת קונסטנטיוס והניסיון של פלורינטינוס להעלות ולגבות מיסים מתושבי הפרובינציה. יוליאנוס פנה ישירות לקונסטנטיוס והצליח להוריד את סכומי המיסים.
יוליאנוס לא נח על זרי הדפנה לאחר הניצחון בשטרסבורג ובשנתיים לאחר מכן 358 ו 359 הוא יזם 2 מערכות נוספות מעבר לגדה הצפונית של נהר הריין, כפרים של האלמאניים נחרבו והיבול נלקח שלל, שבויים רומאיים שוחררו ומבצרי הגבול לאורך הריין נבנו מחדש בחומרי בניה שסופקו על ידי המלכים האלמאניים שהובסו. בתום שנת 359 כבשו הרומאים שטחים נרחבים מידי הגרמאניים עד לקצה גבול האימפריה הרומית בשיא התפשטותה. הישגים אלו החזירו את השקט והשגשוג לגאליה יוליאנוס זכה להערצת חייליו ואזרחי הפרובינציה, סביבו התקבצו הוגי דעות ואנשי דת פאגניים במערכת שבסתר שאפה לקדם את יוליאנוס ואת השקפת העולם המשותפת. הצלחתו של יוליאנוס והערצה שלה זכה לא נעלמה מעיניי קונסטנטינוס שבפומבי תמך בשליט הזוטר הכפוף לו ובמקביל היצר את צעדיו ככל הניתן על ידי הטלת הגבלות על תקציבו ובעיקר על התשלומים ללגיונות. הכוחות סמויים לכאורה בתוך הפרובינציה עלו לפני השטח עם בואו לגאליה של שליחו של קונסטנטיוס נושא פקודה מהאוגוסטוס שמספר לגיונות, חלק משמעותי מהכוח הלוחם של הפרובינציה מצטווה לנוע לכוון המזרח ולחבור עם צבאו של קונסטנטיוס.
עזיבת הצבא של האימפריה אל המזרח הביאה להכרזתו של יוליאנוס ל[[אוגוסטוס (תואר)|אוגוסטוס]], לכאורה על ידי הלגיונות של חיל המצב ולא מתוך יוזמה של יוליאנוס, אך הלכה למעשה האימפריה חזרה למאבק בין השליטים בפועל. הניסיון של יוליאנוס לתפוס את השלטון ובעיקר להדיח את קונסטנטינוס השני מכסאו לא יכול להיות הפתעה, ליוליאנוס היו כל הסיבות לנטור לקונסטנטיוס על רצח הוריו וקרובי משפחתו, על שנים של דיכוי. את דעותיו על קונסטנטיוס כשליט הוא פרסם ברבים לאחר שהפך לשליט האימפריה, הוא הציג את קונסטנטינוס ואת מיסד השושלת קונסטנטינוס באור שלילי. הכרזתו לאוגוסטוס בידי בידי המערב נשענת בעיקר על האיבה כלפי קונסונטיוס בחלק המערבי של האימפריה, מרד מגנינטיוס הותיר סימן שאלה תמידי על נאמנות הלגיונות בגאליה ועד נכונותו של קונסטניוס להכיל את הבגידה של גאליה. יחידות צבא שהועברו מהמערב לשרת במזרח קיבלו את המעבר כעונש על תמיכתם במגנינטיוס וכשלגיונות מצבא המערב הושמדו בעת המצור הפרסי על המבצר [[דיארבקיר|אמידה]] סירבו שאר הלגיונות לצאת מזרחה, למרות היותם חיילים מקצועיים הם ראו את הנאמנות שלהם קשורה מקום מגוריהם ומולדתם. יוליאנוס השתמש ברגשות אלו ובמרץ 360 הרשה למפקדי הצבא שהיו לכאורה בדרכם למזרח להכריז עליו כאוגוסטוס, תיאור האירועים מצייר את יוליאנוס כניצב העומד מול עובדות מוגמרות אך יש מחקרים המעלים את ההשערה כי הוא ניצל את השעה ואת הלך הרוח בצבא על מנת לנער מעליו את עולו של קונסטנטיוס ולתפוס את השלטון, לפחות בחלק המערבי של האימפריה.{{הערה|1=David potter Emperors of Rome: The Story of Imperial Rome from Julius Caesar to the Last Empero Quercus 2013 chapter 4 part 1 page 27 |שמאל=כן}}
| |||