ויקיפדיה

הקריה למחקר גרעיני – נגב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ עיצוב
שורה 1:
{{מפנה|קמ"ג|קורס מפקדי גדודים, ראו [[קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים]], לערך העוסק בשנה העברית ה'קמ"ג (1382–1383)|ה'קמ"ג}}
[[קובץ:kamag.svg|שמאל|150px|סמל הקמ"ג]]▼
{{מיקום מפורט בישראל|שם=קריה למחקר גרעיני|רוחב=31.0026|אורך=35.1484|כותרת=כן|סוג=כור}}
'''הקריה למחקר גרעיני – נגב ע"ש [[שמעון פרס]]''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''קמ"ג''') ממוקמת בלב [[מישור ימין]], דרומית-מזרחית לעיר [[דימונה]], ותכליתה ביצוע מחקר ב[[אנרגיה גרעינית]], ובכלל זה ייצור [[נשק גרעיני]], אף כי [[ממשלת ישראל]] מעולם לא הודתה בכך והיא שומרת באופן רשמי על "[[מדיניות הגרעין של ישראל|עמימות גרעינית]]". [[כור גרעיני|הכור הגרעיני]]{{הערה|1=[http://www.iaec.gov.il/NRCN/About/Pages/default.aspx קריה למחקר גרעיני – נגב], באתר הוועדה לאנרגיה אטומית}} הפועל בקריה הוא הגדול מבין השניים הפועלים בישראל (האחר הוא הכור ב[[המרכז למחקר גרעיני - שורק|מרכז למחקר גרעיני - שורק]]).
 
 
▲[[קובץ:kamag.svg|שמאל|150px|סמל הקמ"ג]]
 
==היסטוריה==
===הקמת הקמ"ג===
[[קובץ:Nuclear reactor in dimona (israel).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם קמ"ג, כפי שצולם על ידי [[לוויין ריגול]] אמריקאי ב-[[1968]]]]
הקריה הוקמה בסיוע נרחב של מהנדסים [[צרפת]]ים באמצע [[שנות ה-50]] כחלק מהסיוע הביטחוני שקיבלה אז ישראל. את הפרויקט הגה [[ארנסט דוד ברגמן]], ראש [[הוועדה לאנרגיה אטומית]], ולקידומו תרם מנכ"ל משרד הביטחון, [[שמעון פרס]],{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|הכל על פי מקורות זרים: העמימות הייתה מפעל חייו של פרס|1.3084797|30 בספטמבר 2016}}}} שבין היתר, גייס [[התרמה|תרומות]] לבנייה. [[אפרים אילין]] מספר{{הערה|באחרית דבר לספרו [http://www.textim1.co.il/books/ilin/index-8.htm "על החתום אפרים אילין"]}} כי [[פנחס ספיר]], שהתנגד להקמת הכור, לחץ לבל יכיר האוצר בכספים אלה כתרומה מזכה לצורך [[פקודת מס הכנסה|מס הכנסה]].[[קובץ:Nuclear reactor in dimona (israel).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם קמ"ג, כפי שצולם על ידי [[לוויין ריגול]] אמריקאי ב-[[1968]]]]תחילה לא הודתה ישראל בבניית הכור. ביוני [[1960]] טענה ישראל כי המבנה המוקם הוא "מפעל [[טקסטיל]]",{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|כך נולדה אגדת "מפעל הטקסטיל" בדימונה|1.2614201|15 באפריל 2015}}}} ובספטמבר אותה שנה תיארו אישים ישראלים את המבנה ההולך ונבנה כ"תחנת מחקר ב[[מטלורגיה]]". הודעה רשמית על כך שאכן נבנה במקום כור גרעיני נמסרה על ידי ישראל רק לאחר שדו"ח של מחלקת המדינה האמריקנית מ־2 בדצמבר 1960 פורסם על ידי [[הניו יורק טיימס]] ב־16 בחודש. ב־[[21 בדצמבר]] 1960, בתשובה לשאילתה ב[[הכנסת|כנסת]], הודיע ראש הממשלה ושר הביטחון [[דוד בן-גוריון]] כי ישראל מקימה בנגב כור גרעיני מחקרי לצורכי שלום בהספק של 24 [[ואט|מגה-ואט]]. (בפרסומים מחוץ לישראל נטען כי לאחר מכן הוגדל ההספק ל-75 מגה-ואט.){{הערה|{{הארץ|[[יוסי מלמן]]|פרשנות: ומה עם הכור בדימונה?|1.1167012|16/03/2011}}}}▼
הקריה הוקמה בסיוע נרחב של מהנדסים [[צרפת]]ים באמצע [[שנות ה-50]] כחלק מהסיוע הביטחוני שקיבלה אז ישראל. את הפרויקט הגה [[ארנסט דוד ברגמן]], ראש [[הוועדה לאנרגיה אטומית]], ולקידומו תרם מנכ"ל משרד הביטחון, [[שמעון פרס]],{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|הכל על פי מקורות זרים: העמימות הייתה מפעל חייו של פרס|1.3084797|30 בספטמבר 2016}}}} שבין היתר, גייס [[התרמה|תרומות]] לבנייה. [[אפרים אילין]] מספר{{הערה|באחרית דבר לספרו [http://www.textim1.co.il/books/ilin/index-8.htm "על החתום אפרים אילין"]}} כי [[פנחס ספיר]], שהתנגד להקמת הכור, לחץ לבל יכיר האוצר בכספים אלה כתרומה מזכה לצורך [[פקודת מס הכנסה|מס הכנסה]].
▲הקריה הוקמה בסיוע נרחב של מהנדסים [[צרפת]]ים באמצע [[שנות ה-50]] כחלק מהסיוע הביטחוני שקיבלה אז ישראל. את הפרויקט הגה [[ארנסט דוד ברגמן]], ראש [[הוועדה לאנרגיה אטומית]], ולקידומו תרם מנכ"ל משרד הביטחון, [[שמעון פרס]],{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|הכל על פי מקורות זרים: העמימות הייתה מפעל חייו של פרס|1.3084797|30 בספטמבר 2016}}}} שבין היתר, גייס [[התרמה|תרומות]] לבנייה. [[אפרים אילין]] מספר{{הערה|באחרית דבר לספרו [http://www.textim1.co.il/books/ilin/index-8.htm "על החתום אפרים אילין"]}} כי [[פנחס ספיר]], שהתנגד להקמת הכור, לחץ לבל יכיר האוצר בכספים אלה כתרומה מזכה לצורך [[פקודת מס הכנסה|מס הכנסה]].[[קובץ:Nuclear reactor in dimona (israel).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם קמ"ג, כפי שצולם על ידי [[לוויין ריגול]] אמריקאי ב-[[1968]]]]תחילה לא הודתה ישראל בבניית הכור. ביוני [[1960]] טענה ישראל כי המבנה המוקם הוא "מפעל [[טקסטיל]]",{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|כך נולדה אגדת "מפעל הטקסטיל" בדימונה|1.2614201|15 באפריל 2015}}}} ובספטמבר אותה שנה תיארו אישים ישראלים את המבנה ההולך ונבנה כ"תחנת מחקר ב[[מטלורגיה]]". הודעה רשמית על כך שאכן נבנה במקום כור גרעיני נמסרה על ידי ישראל רק לאחר שדו"ח של מחלקת המדינה האמריקנית מ־2 בדצמבר 1960 פורסם על ידי [[הניו יורק טיימס]] ב־16 בחודש. ב־[[21 בדצמבר]] 1960, בתשובה לשאילתה ב[[הכנסת|כנסת]], הודיע ראש הממשלה ושר הביטחון [[דוד בן-גוריון]] כי ישראל מקימה בנגב כור גרעיני מחקרי לצורכי שלום בהספק של 24 [[ואט|מגה-ואט]]. (בפרסומים מחוץ לישראל נטען כי לאחר מכן הוגדל ההספק ל-75 מגה-ואט.){{הערה|{{הארץ|[[יוסי מלמן]]|פרשנות: ומה עם הכור בדימונה?|1.1167012|16/03/2011}}}}
 
ישראל אישרה ביקור ראשון פומבי של מדענים מארצות הברית, בתאום עם ישראל, בתקופת ממשל [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]], 1961. מטעם ישראל תיאם את הביקור [[מרדכי גזית]]. הביקורים נמשכו עד שנת [[1969]], אז הושגה "הבנה גרעינית" בין [[ראש ממשלת ישראל]], [[גולדה מאיר]], ו[[נשיא ארצות הברית]], [[ריצ'רד ניקסון]], שהביאה לסיום הלחצים האמריקאיים על ישראל לבלימת תוכנית הגרעין.{{הערה|{{וואלה!|[[אלוף בן]], "[[הארץ]]"|כך אישרה ארה"ב את הגרעין הישראלי|898449|30 באפריל 2006}}}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הקריה_למחקר_גרעיני_–_נגב"