הקריה למחקר גרעיני – נגב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 3:
{{מיקום מפורט בישראל|שם=קריה למחקר גרעיני|רוחב=31.0026|אורך=35.1484|כותרת=כן|סוג=כור}}
'''הקריה למחקר גרעיני – נגב ע"ש [[שמעון פרס]]''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''קמ"ג''') ממוקמת בלב [[מישור ימין]], דרומית-מזרחית לעיר [[דימונה]], ותכליתה ביצוע מחקר ב[[אנרגיה גרעינית]], ובכלל זה ייצור [[נשק גרעיני]], אף כי [[ממשלת ישראל]] מעולם לא הודתה בכך והיא שומרת באופן רשמי על "[[מדיניות הגרעין של ישראל|עמימות גרעינית]]". [[כור גרעיני|הכור הגרעיני]]{{הערה|1=[http://www.iaec.gov.il/NRCN/About/Pages/default.aspx קריה למחקר גרעיני – נגב], באתר הוועדה לאנרגיה אטומית}} הפועל בקריה הוא הגדול מבין השניים הפועלים בישראל (האחר הוא הכור ב[[המרכז למחקר גרעיני - שורק|מרכז למחקר גרעיני - שורק]]).
 
 
 
==היסטוריה==
===הקמה===
[[קובץ:Nuclear reactor in dimona (israel).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם קמ"ג, כפי שצולם על ידי [[לוויין ריגול]] אמריקאי ב-[[1968]]]]
הקריה הוקמה בסיוע נרחב של מהנדסים [[צרפת]]ים באמצע [[שנות ה-50]] כחלק מהסיוע הביטחוני שקיבלה אז ישראל. את הפרויקט הגה [[ארנסט דוד ברגמן]], ראש [[הוועדה לאנרגיה אטומית]], ולקידומו תרם מנכ"ל משרד הביטחון, [[שמעון פרס]],{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|הכל על פי מקורות זרים: העמימות הייתה מפעל חייו של פרס|1.3084797|30 בספטמבר 2016}}}} שבין היתר, גייס [[התרמה|תרומות]] לבנייה. [[אפרים אילין]] מספר{{הערה|באחרית דבר לספרו [http://www.textim1.co.il/books/ilin/index-8.htm "על החתום אפרים אילין"]}} כי [[פנחס ספיר]], שהתנגד להקמת הכור, לחץ לבל יכיר האוצר בכספים אלה כתרומה מזכה לצורך [[פקודת מס הכנסה|מס הכנסה]].
תחילה לא הודתה ישראל בבניית הכור. ביוני 1960 טענה ישראל כי המבנה המוקם הוא "מפעל [[טקסטיל]]",{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|כך נולדה אגדת "מפעל הטקסטיל" בדימונה|1.2614201|15 באפריל 2015}}}} ובספטמבר אותה שנה תיארו אישים ישראלים את המבנה ההולך ונבנה כ"תחנת מחקר ב[[מטלורגיה]]". הודעה רשמית על כך שאכן נבנה במקום כור גרעיני נמסרה על ידי ישראל רק לאחר שדו"ח של מחלקת המדינה האמריקנית מ־2 בדצמבר 1960 פורסם על ידי [[הניו יורק טיימס]] ב־16 בחודש. ב־21 בדצמבר 1960, בתשובה לשאילתה ב[[הכנסת|כנסת]], הודיע ראש הממשלה ושר הביטחון [[דוד בן-גוריון]] כי ישראל מקימה בנגב כור גרעיני מחקרי לצורכי שלום בהספק של 24 [[ואט|מגה-ואט]]. בפרסומים מחוץ לישראל נטען כי לאחר מכן הוגדל ההספק ל-75 מגה-ואט.{{הערה|{{הארץ|[[יוסי מלמן]]|פרשנות: ומה עם הכור בדימונה?|1.1167012|16/03/2011}}}}
 
שורה 61 ⟵ 59:
 
==בטיחות==
במהלך שנות פעולתו של הכור, ידוע על לפחות תאונה אחת במהלכה נהרג עובד הכור. ב-14 בדצמבר 1966 נהרג טכנאי בקמ"ג, אברהם גופר, ונפצעו אחדים בעקבות תאונה שגרמה לפיצוץ. מותו של גופר נגרם כתוצאה ממכה בראשו ולא מקרינה. על פי פרסומים זרים לא מאומתים, התרחשה גם בשנות ה-70 תאונה נוספת בה נהרגו חמישה.{{הערה|[https://www.washingtonpost.com/archive/politics/1994/09/16/israel-says-66-mishap-killed-1-at-nuclear-site/47ecb9a8-38b5-4ce4-b5f7-0e293dbee864/?utm_term=.76e7a2db2960 מאמר בוושינגטון פוסט אודות התאונה, 16/9/2014]}}{{הערה| {{וואלה!|גלעד גרוסמן|תאונה גרעינית חמורה בכור בדימונה בשנות ה-60|1751943|5 בנובמבר 2010}} }}{{הערה|1={{הארץ|אבנר כהן|הולכים על האופציה הגרעינית|1.1411704|21 במאי 2007}}}} כמו כן לפחות מאז שנות ה-90 הוגשו עשרות תביעות של עובדי הקמ"ג לשעבר ובני משפחותיהם בטענה שלקו בסרטן בעקבות קרינה רדיואקטיבית לה נחשפו במהלך עבודתם ובעקבות תאונות שהתרחשו בקריה. ב-1997 פסק בית דין בישראל פיצויים בסך 2.5 מיליוני שקלים לטובת משפחתו של איש אחזקה מכנית לשעבר בכור, חיים איטח, בטענה שמותו ממחלת הסרטן בשנת 1989 נגרמה עקב חשיפה לזיהום רדיואקטיבי שנגרם בשלוש תאונות, אשר האחרונה מבניהן הייתה בשנת 1980. במהלך תאונות אלה התרחשה דליפת קרינה מקומית שלא חרגה מגבולות הכור הגרעיני עצמו.{{הערה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=64467 בית המשפט: בכור הגרעיני בדימונה מזלזלים בחיי אדם, גלובס, 13/10/1997]}}. במהלך משפט בדבר טענות של עובדים לשעבר בכור ומשפחותיהם הודה פקיד בכיר לשעבר בקמ"ג, כי במשפטו של איטח, לא העיד את האמת במלואה בדבר נתוני הקרינה אליה נחשפו עובדי הקריה בין השנים 1988–1994. תקלה בבדיקות הקרינה בתקופה זו לא אפשרו בדיקה מהימנה של הקרינה אליה נחשפו עובדי הכור.{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4199214,00.html בכיר קמ"ג: אמרתי חצי אמת בתביעת עובדי כור, Ynat, 6/3/2012]}}. בשנת 2017 הושגה פשרה בין מדינת ישראל לעובדים ומשפחות העובדים במסגרתם יקבלו פיצויים בעקבות מחלתם בסרטן ושונו נהלים במתקן המאפשרים תביעות בעתיד, אולם המדינה לא הודתה בקשר בין עבודת התובעים בכור למחלתם.{{הערה|[https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-624410 אחרי שנים של מאבקים ואכזבות נפגעי הכור בדימונה מנסים לא להתייאש, עוז רוזנברג, מעריב, 17/2/2018]}}{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3721470,00.html המדינה תפצה 170 מעובדי הכור בדימונה שחלו בסרטן אך לא תיקח אחריות למחלה, זוהר שחר לוי, כלכליסט, 18/9/2017]}}
 
בשנת 2011 קרא פרופ' [[עוזי אבן]] לסגור את הכור הגרעיני משיקולי בטיחות.{{הערה|1=אלכס דורון, [http://www.energianews.com/article.php?id=8884 פרופסור עוזי אבן: לסגור את הכור בדימונה מיד], חדשות האנרגיה, 15 במרץ 2011}} בשנת 2016 פורסם כי טיפול "[[אנטי אייג'ינג]]" שעובר הכור אמור להאריך את חייו עד שנת 2043.{{הערה|שם=מלמן - אנטי אייג'ינג|{{מעריב אונליין|יוסי מלמן|"אנטי-אייג'ינג": הוועדה לאנרגיה אטומית מנסה להציל את הכור בדימונה|journalists/Article-558318|24 בספטמבר 2016}}}} עוד פורסם בשנת 2016 כי מדענים גילו 1,537 פגמים בליבת הכור הגרעיני בדימונה. למרות זאת נקבע כי אין בפגמים כדי להעיד על בעיה בליבת הכור. על פי מברק משנת 2007, שנחשף ב[[ויקיליקס|וויקיליקס]], פרופ' אלי אברמוב, אז סמנכ"ל הכור, תדרך את תת-שר החוץ האמריקאי [[רוברט ג'וזף]] ואמר לו כי כל מערכות הכור, לרבות מגדלי הקירור שלו, הוחלפו במהלך שנות פעולתו, אולם ליבת הכור אינה ניתנת להחלפה ולכן היא נמצאת בניטור מתמיד באשר למצבה.{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|מדענים גילו פגמים בליבת הכור הגרעיני בדימונה|1.2926650|26 באפריל 2016}}}} על אף הטענות בדבר תקלות קרינה בכור והתיישנותו, דוברים רשמיים מטעם הקמ"ג טענו, כי האתר עומד בדרישות הבטיחות הנהוגות בכורים ברחבי העולם ואלה אף השתפרו במהלך שנות פעילותו.
שורה 68 ⟵ 66:
* 1965 [[עמנואל פרת]], אחראי על הקמת הכור ומנהלה הראשון
* 1965–1973 [[יוסף טוליפמן]]
* 1973–1986 [[אברהם סרוסי]]
* 1986– [[גיורא עמיר]]{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|מי מפחד ממרדכי ואנונו|1.953191|15.3.2004}}}}
* [[מיכה דפט]]{{הערה|{{NFC|צביקה אלוש|ד"ר אסתר לוצאטו צורפה לוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון|0020-D-229745-00|10 בפברואר 2010}}}}
שורה 95 ⟵ 93:
* {{הארץ|קשת רוזנבלום|האדריכל דן איתן מגלה את סודות האטום|1.2107880|27 באוגוסט 2013}}
* {{הארץ|תמיר כהן, [[צפריר רינת]], [[ניר חסון]]|צפו {{!!}} השינוי שחל בארץ ב-40 שנה ממבט הלוויין|1.2115958|15 בספטמבר 2013}}
* [[פסח מלובני]], [https://www.israeldefense.co.il/he/content/%D7%A2%D7%9Cעל-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AAהכוונת-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%A8הכור-%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99הגרעיני-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94בדימונה על הכוונת: הכור הגרעיני בדימונה], באתר [[IsraelDefense]],{{כ}} 23 במאי [[2014]]
* [[עופר אדרת]], [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2921966 בן-גוריון בלע מלים, והפקחים נלקחו לים המלח: כך הסתירה ישראל מארצות הברית את הכור בדימונה], באתר הארץ, 20 באפריל 2016
* {{הארץ|חיים לוינסון|הממשלה: אין תאריך יעד להפסקת הפעילות בכור בדימונה, חרף גילו ומצבו|1.4456237|19 בספטמבר 2017}}