הבדלים בין גרסאות בדף "כביש 1"

הוסרו 44 בתים ,  לפני שנה
מ
הגהה
מ (הגהה)
[[קובץ:Kastel (18).JPG|שמאל|ממוזער|250px|מראה מ[[הקסטל]] לעבר [[מחלף הראל]]]]
[[קובץ:Highway 1 (Israel).JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבט מצומת [[רמות אלון|רמות]]]]
'''כביש 1''' הוא [[כביש מהיר]] ראשי ב[[כבישי ישראל|ישראל]] המחבר בין [[תל אביב-יפו|תל אביב]], [[ירושלים]], [[מעלה אדומים]] ו[[יריחו]] ומוכר גם בשם "'''כביש ירושלים – תלירושלים–תל אביב'''". למרות השם הנפוץ, לכביש ישנו חלק נוסף הנמשך ממזרח לירושלים, דרך מעלה אדומים ו[[מדבר יהודה]] ל[[בקעת הירדן]]. כך למעשה הוא אחד משלושת הכבישים היחידים בארץ שחוצים אותה לכל רוחבה (שני הכבישים האחרים הם: [[כביש 25]] ו[[כביש 57]]).
 
אורכו של הכביש 96 [[קילומטר]]ים, וחלק הדרך מ[[מחלף קיבוץ גלויות]] עד [[מחלף ענבה]] הוא [[כביש מהיר]]. ממחלף קיבוץ גלויות עד [[מחלף בן שמן]] ומ[[מחלף ענבה]] עד [[מחלף שער מוריה]], כביש 1 הוא בן שלושה נתיבי נסיעה לכל כיוון; רובו של יתר הכביש הוא בן שני נתיבי נסיעה. ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] נסלל בחלקו המערבי של הכביש [[הנתיב המהיר בכביש 1|נתיב מהיר]] לכיוון תל אביב.
*כביש שטוח ו[[כביש מהיר|מהיר]] ברובו, המתחיל ב[[מחלף קיבוץ גלויות]] בתל אביב, בהתפצלות מ[[נתיבי איילון]], חולף על פני [[נמל התעופה בן-גוריון]] והעיר [[לוד]] ומגיע עד ל[[שער הגיא]].
*העלייה ההיסטורית לירושלים מ[[מחלף שער הגיא]].
*כביש ירושלים – ירושלים–[[ים המלח]] (או '''כביש ירושלים – יריחוירושלים–יריחו'''). חלק זה מסתיים בצומת בית הערבה, צומת מפגש עם [[כביש 90]] בסמוך ל[[קיבוץ]] [[בית הערבה]] ב[[בקעת ים המלח]]. מצומת זה נמשך חלק נוסף באורך של חמישה קילומטר הסגור לציבור אך נמצא בשימוש [[צה"ל]], ומוביל ל[[גשר עבדאללה]] ההרוס. מעבר ל[[נהר הירדן]] קיים כביש המשך.
 
==היסטוריה==
===העת העתיקה===
תוואי הכביש מבוסס על דרך עתיקה שהובילה מיפו לירושלים עוד מימי קדם, בנתיב [[יפו]] [[רמלה]] ([[כביש 44]]) [[לטרון]] ([[אמאוס ניקופוליס|אמאוס]]) [[שער הגיא]] [[אבו גוש]] [[ירושלים]]. ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופת השלטון הרומי]] נסללה דרך זו (דרך יפו – אמאוס – ירושליםיפו–אמאוס–ירושלים), והיא שימשה כדרך סלולה לירושלים, לצד דרך [[מעלה בית חורון]] ([[כביש 443]]) הצפונית, ודרך [[אשקלון]] [[עמק האלה]] [[בית לחם]] הדרומית שעלתה מעמק האלה בתוואי הנוכחי של [[כביש 375]]. לצד הדרך שנסללה בתקופה הרומית נבנו מבצרים לשמירה ששרידיהם נמצאו ב[[חורבת מצד]] וב[[הקסטל|קסטל]]. בתקופות שונות עברה הדרך מעט מצפון לשער הגיא בתוואי [[נחל אילן]] ([[דרך דיפנבייקר]]).
 
בניגוד לימינו, בתקופות שונות הייתה דרך מעלה בית חורון הדרך הראשית לירושלים, מאחר שזו הייתה נוחה יותר לנסיעה, אגב טיפוס מתון, וללא צורך בחציית [[נחל שורק]]. מנגד, תוואי כביש 1 קצר יותר מדרך מעלה בית חורון. נראה שהפך עם הימים לדרך עיקרית ומשמעותית עקב רצון הצליינים הנוצרים לעבור בדרכם ב[[אמאוס ניקופוליס]], אתר צליינות חשוב בדרך לירושלים (הנמצא ב[[פארק קנדה]] בסמוך ל[[לטרון]]){{מקור}}.
מאז סלילתה ועד ימינו הפכה דרך זו לדרך הראשית לירושלים. סמוך לזמן סלילת הדרך נבנה קו [[טלגרף]] שעבר בסמוך לה, קו שחיבר את ירושלים עם [[יפו]], ומשם אל מחוץ לגבולות הארץ.
 
התוואי המקורי של הדרך שנסללה יצא מ[[יפו]] בתוואי [[כביש 44]] של ימינו, ועבר דרך [[יאזור]], [[בית דג'אן]], [[א-ספאריה]], [[סרפנד]] ו[[רמלה]]. מרמלה המשיכה הדרך בתוואי [[כביש 424]] דרך [[אל-קובאב]] ולטרון. חלק זה של הדרך מבוסס במלואו על [[הדרכים הרומיות בארץ ישראל|הדרך הרומית]] יפו – יפו–[[אמאוס ניקופוליס]]. מלטרון נכנסה הדרך לתוך [[נחל נחשון]] (ואדי עלי) דרך [[דיר איוב]] (שער הגיא) עד [[סאריס]] ([[שואבה]]) (חלק זה עובר בתוואי שונה מהדרך הרומית, שעלתה לאזור שואבה דרך [[נחל אילן]] הצפוני יותר). מסאריס עברה הדרך על השלוחה הצפונית של [[נחל כסלון]] עד אבו גוש. בהמשכה חצתה הדרך את חלקו העליון של נחל כסלון, עלתה לרכס הקסטל, וירדה לאפיקו של [[נחל שורק]] עד [[קאלוניה]] (מוצא) בקטע דרך תלול ומעוקל שכונה מאוחר יותר "[[שבע האחיות (קטע כביש)|שבע האחיות]]". מקאלוניא עלתה הדרך בתלילות ב[[מעלה רומאים]] (חלק נוסף של התוואי הרומי העתיק) לאזור [[גבעת שאול]] של ימינו, והמשיכה ב[[רחוב יפו]] עד ל[[שער יפו]].
 
תוואי דרך זה מכיל שני קטעים קשים מבחינה טופוגרפית – החלק הראשון הוא קטע הדרך העובר בנחל נחשון משער הגיא עד שואבה, במהלכו עולה הדרך כ־400 מטרים לאורך כשישה קילומטרים. מלבד המעלה הקשה, קטע זה הוא גם המסוכן ביותר מבחינה ביטחונית היות שהדרך עוברת בתוואי נחל עמוק, כאשר משני צדדיו מתנשאים בגובה ניכר [[שלוחת משלטים]] ו[[שלוחת שיירות]] השולטים על הדרך המתפתלת למרגלותיהם, דבר שהיווה סיכון ביטחוני שבא לידי ביטוי בתקופת [[המרד הערבי הגדול]] וב[[מלחמת העצמאות]] ב[[השיירות לירושלים|שיירות לירושלים]]. קטע הדרך השני הוא חציית אפיק [[נחל שורק]] באזור מוצא, קטע בו ישנה עליה תלולה לכיוון מבשרת ציון והקסטל, כאשר הנסיעה היא לכיוון מערב, ועליה תלולה לאזור גבעת שאול במעלה רומאים, כאשר הנסיעה היא לצד מזרח.
 
===לאחר קום המדינה===
בתחילת קיץ [[1948]] החזיק צה"ל בחלקו המזרחי של הציר, ובחלקו המערבי, אך באזור לטרון כשלו כל ניסיונות ההתקפה והכביש בנקודה זו נשאר בשליטת [[הלגיון הירדני]]. דבר זה הוביל לסלילת דרך עוקפת זמנית – [[דרך בורמה (ישראל)|דרך בורמה]] שהחל באזור [[הראל (קיבוץ)|קיבוץ הראל]], עקף את אזור לטרון מדרום, וטיפס לשלוחת שיירות ובית מאיר ([[בית מחסיר]]) דרך תוואי הנחל הקרוי כיום 'נחל דרך בורמה'. עם הרחבת השטח שבשליטת ישראל מדרום ללטרון לאחר [[מבצע ההר]], החלה סלילת [[כביש הגבורה]] כנתיב תנועה עוקף לקטע רמלה – לטרון – שעררמלה–לטרון–שער הגיא. הכביש העוקף התבסס על חלקו המזרחי של [[כביש 44]] (מרמלה לצומת נחשון ולצומת שמשון) ועל חלקו הצפוני של [[כביש 38]] (מצומת שמשון לשער הגיא), שם התחבר הכביש העוקף בחזרה לתוואי המקורי. הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן כלל סעיף בדבר פתיחת הכביש לתנועה יהודית באזור לטרון, אך סעיף זה לא מומש למעשה. רק כיבושה של לטרון ב[[מלחמת ששת הימים]] אפשרה את פתיחת הקטע רמלה – לטרון – שעררמלה–לטרון–שער הגיא לתנועה מחדש. בשנות ה-50 התקשה הכביש לשאת את עומסי התנועה שנסעו עליו והתנועה עליו הייתה איטית מאוד בגלל [[משאית|משאיות]] שנסעו עליו באיטיות רבה ועכבו את שאר הרכבים. הוחל בפריצת כביש ב[[עמק רפאים]] שיתחבר ל[[כביש 386]] ויישא את המשאיות לירושלים, אך פריצת הכביש לא הושלמה{{הערה|{{חרות|מ. אבידן|כביש עמק רפאים - מי מכיר מי יודע?|1960/02/18|00303}}}}.
 
באמצע [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הוחל בהרחבת הכביש לכביש דו־מסלולי עם הפרדה בין כיווני הנסיעה. בשנת 1965 הושלמה הרחבת קטע הכביש בין מוצא לירושלים ל-4 נתיבים{{הערה|{{על המשמר||נסתיימה עבודת הסלילה בכביש מוצא־ירושלים|1965/08/05|00313}}}}. לצורך הרחבת הכביש הוגבה מפלס הנחל באזור שער הגיא באמצעות מילויו בעפר. מעקף מדרום לקטע שעבר בתוך אבו גוש נפתח ב־[[1971]]{{הערה|1={{דבר||נחנך הכביש העוקף את אבו-גוש|1971/10/13|zAlpD50V5iDNTXYLW4RvIZGRSrNbjw%2FY4LwSEPzr%2FwuHhX19vVXgoxfdo7h10yRdYw%3D%3D}}}}. התוואי ההררי הוביל לכך שחלקים ניכרים מהדרך הם ללא שוליים או עם שוליים צרים, דבר המוביל לעומסי תנועה ניכרים בכביש במקרה של חסימת נתיב נסיעה עקב [[תאונת דרכים]] או תקלה טכנית ברכב. לאורך קטע זה של הכביש, באזור שער הגיא, פזורים ה"[[השיירות לירושלים|משוריינים]]" – [[משוריין|רכבי קרב]] מתקופת מלחמת העצמאות, אשר נפגעו בדרכם לירושלים הנצורה (למעשה רובם של המשוריינים המקוריים שהיו במקום הוחלפו במהלך שנות ה־60 בשלדות כלי רכב אחרים). חלק מהרחבת הכביש כללה [[חציבה]] בצידי הכביש, ובמספר מקרים נחסמה חלק מהדרך לתנועה לזמן קצר עקב [[תנועת בלית|מפולות סלעים]] על הכביש באזור שער הגיא ובאזור אבו גוש. בסמוך ל[[חוות שער הגיא]] הפריד שטח פתוח את הכביש לשני נתיבים חד סטריים, כאשר במרכז השטח הפתוח שוכן [[קבר שייח' עלי|קברו של שייח' עלי]].
 
===סלילת הכביש המהיר===
ב-[[1965]] החל תכנון כביש מהיר מתל אביב לנמל התעופה בן-גוריון{{הערה|{{מעריב|מיכה לימור|4 וחצי מיליון יושקעו השנה בכביש 4 נתיבי מת"א ללוד|1965/07/14|00107}}}}, בתוואי צמוד למסילת הרכבת מתל אביב ללוד. בנייתו שהייתה אמורה להסתיים ב-[[1966]] התעכבה ולבסוף נחנך ב-26 בפברואר [[1970]] הכביש מחלף גנות – נתבגנות–נתב"ג (המסלול הצפוני בלבד, שהתנועה בו נעה בשני הכיוונים){{הערה|{{מעריב||היום יפתח הכביש המהיר תל אביב - לוד|1970/02/26|00701}}}}. לקראת פתיחתו של הקטע נחנך באוקטובר [[1969]] הגשר הראשון של [[מחלף גנות]]{{הערה|{{דבר||גשר גנות נפתח לתנועה|1969/10/22|00912}}}}. הקטע מגנות לנמל התעופה תוכנן מתוך מחשבה להרחיבו בעתיד לכיוון ירושלים ולתל אביב, ללא החלטה על התוואי המדויק. לאחר מכן הוחלט לבנות את הכביש המהיר בין תל אביב למחלף שער הגיא בתוואי חדש דרך לטרון, במקום להרחיב את הכביש הישן ([[כביש 44]]). קטע הדרך גנות – לטרוןגנות–לטרון ארוך ב-10 קילומטרים מהכביש הישן (עקב מעקף סביב [[לוד]] ו[[בן שמן]]), אך הנסיעה בו מהירה יותר בשל תכנונו ככביש מהיר עם מיעוט צמתים ומחלפים{{הערה|{{מעריב|מ סייר|הכביש ירוץ לירושלים|1977/10/07|06500}}}}. בינואר [[1978]] נחנך הקטע בין לטרון לשער הגיא{{הערה|{{מעריב||פתיחת קטע כביש מס' 10 בין שער הגיא ללטרון|1978/01/26|03002|||Ad}}}}, וביולי 1978 נפתח הקטע לנסיעה לכל אורכו בין [[מחלף קיבוץ גלויות]] עד לטרון (שם התחבר עם הכביש הישן), אך עם רמזורים זמניים ונתיב בודד בחלקים מסוימים{{הערה|{{מעריב||הסדרי תנועה בדרך מס' 10 קטע שער הגיא - תל אביב|1978/07/07|03109}}}}. הקטע כולו נחנך רשמית באוגוסט 1979{{הערה|{{מעריב||כביש חדש - כמו בחוץ לארץ|1979/08/29|02300}}}} בטקס חגיגי ומתוקשר אליו הוזמנו רבים. את הסרט גזר ראש הממשלה [[מנחם בגין]], בהמשך, אחד הנוסעים הראשונים בחלק החדש של הכביש היה נשיא [[מצרים]] [[אנואר סאדאת]] בעת [[ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל|ביקורו בישראל]] בנובמבר [[1977]]. היה זה עוד לפני שנסתיימה סלילת הכביש. [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] באותה תקופה, מנחם בגין התעקש שסאדאת יסע בכביש המהיר כדי שיתרשם מהפיתוח בישראל.
 
במהלך השנים הוחלפו [[צומת|צמתים]] על הכביש ב[[מחלף|מחלפים]]. [[מחלף הראל]] נפתח ב־[[1971]], [[מחלף חמד]] ב־[[1972]], [[מחלף לטרון]], [[מחלף לוד]], [[מחלף קיבוץ גלויות]] ו[[מחלף בן-גוריון]] ב־[[1978]]-[[1979]] (עם פתיחת הכביש המהיר, [[מחלף גנות]] נבנה עוד קודם לכן), [[מחלף בן שמן]] ב־[[1981]], [[מחלף מוצא]] ב־[[1990]], [[מחלף שער הגיא]] ב־[[1994]] ו[[מחלף שורש]] ב־[[2005]].
בינואר [[2013]] הועלתה מהירות הנסיעה המותרת בין [[מחלף גנות]] ל[[מחלף שער הגיא]] מ־100 [[קמ"ש]] ל־110 קמ"ש.
 
===כביש ירושלים – ביתירושלים–בית הערבה===
לפי סימון [[החברה הלאומית לדרכים בישראל|החברה הלאומית לדרכים]] נקרא גם הכביש המחבר בין ירושלים ל[[ים המלח]] ו[[יריחו]] כביש מספר 1. שני הכבישים מחוברים ביניהם באמצעות כביש עירוני בירושלים שנקרא דרך יגאל ידין. הכביש בקטע שיורד מירושלים לים המלח נסלל ב[[תקופת המנדט]], על תוואי של דרך קדומה. כביש זה היה מפותל מאוד (הוא ירד כ-1,100 מטרים לאורך כ-40 קילומטרים). הכביש החל בירושלים באזור [[הר הזיתים]]. בתקופת השלטון הירדני שופר הכביש, ובקטעים רבים נבנה למעשה כביש חדש מקביל, פחות מפותל (הכביש המנדטורי נראה בקטעים מסוימים לצד הכביש הקיים). בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הוסט מוצא הכביש מירושלים ל[[מחלף שער מזרח]] ([[הגבעה הצרפתית]]) ונבנה כביש חדש מירושלים למחלף [[מעלה אדומים]].
 
!דרכים מצטלבות
|-
| colspan="5" align="center" bgcolor="#D8 BF D8" | '''חלק א': כביש תל אביב – ירושליםאביב–ירושלים'''
|-
| align="center" | 0
| align="center" | {{סמל כביש|60||+}}
|-
| colspan="5" align="center" bgcolor="#D8 BF D8" | '''חלק ב': כביש ירושלים – יםירושלים–ים המלח'''
|-
| align="center" | 61
51,435

עריכות