כפר עקב – הבדלי גרסאות

במפקד אוכלוסין מ-1922 שנערך על ידי [[המנדט הבריטי]], אוכלוסיית כפר עקב מנתה 189 תושבים, כולם [[מוסלמים]]{{הערה|Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jerusalem, p. [https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20%281922%29#page/n16/mode/1up 14]}}. במפקד 1931 אוכלוסיית כפר עקב מנתה 250 תושבים, ב-122 בתים{{הערה|Mills, 1932, p. [https://archive.org/details/CensusOfPalestine1931.PopulationOfVillagesTownsAndAdministrativeAreas 37]}}. ב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל]] אוכלוסיית כפר עקב הוערכה ב-290 תושבים, אשר בבעלותם 5,472 [[דונם]] של קרקע{{הערה|Government of Palestine, Department of Statistics. [http://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20I/Jerusalem/Page-057.jpg ''Village Statistics, April, 1945.''], Quoted in Hadawi, 1970, p. 57}}.

[[גדר ההפרדה]] נבנתה בין כפר עקב לבין שאר שכונות ירושלים, דבר שמקשה על תושבי הכפר להגיע לירושלים, שכן עליהם לעבור דרך [[מעבר קלנדיה]]. בנוסף, אנשי [[עיריית ירושלים]], [[רשות הדואר]], וה[[משטרת ישראל|משטרה]] נמנעים מלהיכנס לכפר כדי לספק שירותים{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|חמושים השתלטו על בית ספר בכפר עקב במזרח י-ם|1.1296252|23 בספטמבר 2009}}{{ש}}{{הארץ|יהונתן ליס|תושבים במזרח י-ם: רשות הדואר הפסיקה חלוקת דואר בשכונותינו|1.1023901}}}}. מנגד, ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] אסור לפעול בשטח ולהעניק שירותים, מכיוון שהוא שייך מוניציפלית לירושלים. בתגובה לעתירות שהגישה [[האגודה לזכויות האזרח]], טענה עיריית ירושלים כי היא עושה מאמץ לדאוג לתושבים, וכי אין בעיות באספקת שירותים, ואם קיימות, הן תוצאה של חששות ביטחוניים ולא של מדיניות מכוונת. ב-[[7 בינואר]] [[2010]] הודה [[יקיר שגב]], האחראי על מזרח העיר מטעם העירייה כי {{ציטוטון|לעיריית ירושלים כיום אין כל תפקיד בניהול אותן שכונות ואין לה את היכולת להתמודד עם המצב המורכב אליו נקלעו כ-55 אלף תושביהן. מדינת ישראל ויתרה. הן מחוץ למרחב הטיפול של מדינת ישראל ובוודאי של העירייה. מבחינת כל ביטוי מעשי - זה רמאללה. חוץ מהימין החצי הזוי, אני לא מכיר אנשים שרוצים להחיל ריבונות ישראלית באזורים אלו}}{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|יקיר שגב, מחזיק תיק מזרח ירושלים בעיריית י-ם: מדינת ישראל ויתרה על השכונות שמחוץ לחומת ההפרדה|1.1183504|8 בינואר 2010}}}}. גם המשטרה לא מתקשה לעצור חשודים המתגוררים בכפר{{הערה|"כפר עקב, המצוי בחלקו מעבר לגדר ההפרדה ועל כן קיימת מורכבות בפעילותם של גורמי האכיפה במקום."{{פס"ד עליון|קישור=17010720.a05|סוג=בש"פ|עותר=|משיב=}}}}.

הכפר נמצא בקרבת ההתנחלות הישראלית [[כוכב יעקב]] ובין הכפר ליישוב התגלע סכסוך קרקעות. בשנת 2009 הגיש ראש מועצת הכפר עתירה לבג"ץ נגד פעולות בניה של היישוב{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|עתירה לבג"ץ: עצור הבנייה בהתנחלות כוכב יעקב|1.1275651|13 בספטמבר 2009}}}}, והוצא [[צו ביניים]] לעיכוב העבודות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=09065050.P03|סוג=בג"ץ|עותר=|משיב=|ניתן ב=3 בספטמבר 2009}}}}. במאי 2013 הוכרז על הקרקעות שבמחלוקת שהן [[אדמות מדינה]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=09065050.s23|סוג=בג"ץ|עותר=|משיב=|ניתן ב=2 בספטמבר 2013}}}} ועל החלטה זו הוגש ערר{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=09065050.s26|סוג=בג"ץ|עותר=|משיב=|ניתן ב=5 במרץ 2014}}}}. כמו כן התברר כי היזם מוטי קוגל, שלטענתו רכש 1,600 דונם אדמה במקום בשנת 2001, חתם על העסקה עם מתווך שהורשע בזיוף נוטריון, ושהודה כי נתן הכשר פיקטיבי לעסקאות{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|תחקיר "הארץ": מופז ויועצו של יעלון סייעו לקדם עסקת ענק שהובילו זייפנים לתפיסת אדמות בגדה|1.2522190|26 בדצמבר 2014}}}}.