עקרון האי-ודאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Sharynss (שיחה | תרומות)
תיקון שגיאות לשוניות.
שורה 1:
'''עקרון איהאי-הוודאותודאות של הייזנברג''' הוא עקרון יסוד [[פיזיקה|פיזיקלי]] ב[[מכניקת הקוונטים]], הקובע כי לא ניתן לקבוע בו-זמנית ערכים מדויקים לזוגות של [[משתנה|משתנים]] מדידים (לדוגמה [[מהירות]] מדויקת ו[[מיקום (גאוגרפיה)|מיקום]] מדויק ב[[מרחב (פיזיקה)|מרחב]]) מסוימים של [[חלקיק יסודי]] יחיד, גם אם כלי מדידה הם בעלי דיוק [[אינסוף|אין-סופי]]. עיקרון זה פורסם בשנת [[1927]] על ידי ה[[פיזיקאי]] זוכה [[פרס נובל]], [[ורנר הייזנברג]], ונקרא מאז על שמו.
 
עיקרון זה מתייחס לזוגות של משתנים [[מדידה|מדידים]] המקיימים ביניהם יחס מסוים, וקובע שככל שמצבו של אחד המשתנים בזוג כזה מוגדר בדיוק רב יותר, כך מצבו של בן זוגו מוגדר בדיוק קטן יותר. לדוגמה, זוג המשתנים [[מיקום (גאוגרפיה)|מיקום]]-[[תנע]]: ככל שמיקומו של [[חלקיק]] (למשל, [[אלקטרון]]) מוגדר בדיוק גדול יותר, כך התנע שלו מוגדר במידה קטנה יותר של דיוק (ולהפך).
 
עקרון איהאי-הוודאותודאות חל על כל הגופים, אולם הוא ניכר רק במדידות בסדר גודל של [[קבוע פלאנק]], ומכאן שהוא משפיע בדרך כלל רק על [[אטום|אטומים]] ו[[חלקיק תת-אטומי|חלקיקים תת-אטומיים]]. לכן, ב[[פיזיקה קלאסית]], העוסקת בגופים גדולים, אי הוודאותהאי-ודאות הנובעת משגיאות מדידה גדולה בדרך כלל ב[[סדר גודל|סדרי גודל]] מאימהאי-הוודאותודאות הנובעת מעקרון הייזנברג, ועקרון איהאי-הוודאותודאות נעשה זניח.
 
לעיתים מבלבלים מושג זה עם מושג [[אפקט הצופה]] או עם [[בעיית המדידה]], המתייחסים לכך שעצם פעולת המדידה משנה את מצבו של האובייקט הנמדד.
שורה 12:
::: <math>\Delta x \Delta p_x \ge \frac{\hbar}{2} = \frac{h}{4 \pi}</math>
כאשר
* <math>\Delta x</math> הוא [[סטיית תקן|סטיית התקן]] במדידת המיקום ("איהאי הודאותודאות במקום")
* <math>\Delta p</math> הוא סטיית התקן במדידת התנע ("איהאי הודאותודאות בתנע")
* <math>h</math> הוא [[קבוע פלאנק]], ו-<math>\hbar</math> הוא קבוע פלאנק המצומצם.
 
שורה 32:
פרשנות אחת של יחס זה היא שהאנרגיה של מערכת מוגדרת עד כדי השינוי היחסי של משתנה נמדד בזמן.
 
==עקרון איהאי-הוודאותודאות בתרבות==
קביעתו של הייזנברג כי עקרון איהאי-הוודאותודאות אינו תוצאת בעיה של מדידה, שאולי תיפתר עם שכלול השיטות והמכשירים, אלא תכונה בסיסית ומהותית של ה[[טבע]], השפיעה עמוקות על ה[[פיזיקה]] ועל ה[[פילוסופיה]] של התודעה. בתחום זה של הדעת הוא מעורר בעיות קשות ועמוקות של פרשנות, שכן נראה שלא ניתן עוד לדעת את המציאות באופן מדויק. פרשנויות אלו עודן שנויות במחלוקת בקרב הפיזיקאים והפילוסופים. ויכוח זה גרם לכך שעקרון איהאי-הוודאותודאות הוא אחד מהעקרונות הפיזיקליים המפורסמים ביותר.
 
בסרט "[[האיש שלא היה שם]]" מאת [[האחים כהן]], משמש עקרון איהאי-הוודאותודאות מקור השראה לעו"ד פרדי רידנשניידר.
 
בספרי [[מדע בדיוני]] רבים (כגון: "[[החתול העובר דרך קירות]]" של [[רוברט היינליין]]) משתמשים בעקרון איהאי-הוודאותודאות כדי ליצור עולמות שנראים על פניהם דמיוניים ובהם מגיע העיקרון למימוש ברמה יום-יומית.
 
חשוב לראות כי "עקרון איהאי-הוודאותודאות" אינו מתייחס כלל לוודאות או ל[[הסתברות]], אלא לדיוק ולרזולוציה הקיימת בעולם הפיזיקלי מעצם מבנהו. מסיבה זו הייזנברג התרעם מאוד על כך שקראו לתגליתו בשם המעורר טענות כה רבות שאין להן קשר למדידה או לערכים של פרמטרים מדידים - "אי-ודאות".{{מקור}}
 
==ראו גם==