לקסיקון יהודי הונגרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 6:
בעקבות הופעת הלקסיקונים הלאומיים הגדולים הופיעה בתחילת המאה ה-20 גם "האנציקלופדיה היהודית" ב[[אנגלית]] ([[ניו יורק]] [[1902]]-[[1906]]), שבדומה ל[[אנציקלופדיה בריטניקה]] מאותה התקופה, זמינים כיום בטקסט מלא באינטרנט. בעקבותיהם הופיעו בין שתי [[מלחמות העולם]], הלקסיקון היהודי בגרמנית ( Jüdisches Lexikon [[1928]]-[[1927]]) וה[[אנציקלופדיה יודאיקה]] (1928-1927). ב[[הונגריה]], על אף הכמות הגדולה יחסית של ספרים הקשורים לחקר הקהילה ה[[יהדות נאולוגית|ניאולוגית]] והאורתודוקסית היהודית-הונגרית, ספר מקיף שכזה לא הופק במשך זמן רב.
 
== הלקסיקון ==
הלקסיקון היהודי הונגרי, העבודה בת ה- 1029 עמודים שפורסמה בשנת 1929, הוא אחד מהישגי השיא של הוצאת לקסיקונים בהונגריה בין שתי מלחמות העולם. את כותרותיו שבשימוש עד היום ניתן לחלק למספר קבוצות גדולות:
 
* אלפי ביוגרפיות ואוספים שהושלמו בכל הנוגע לאינטלקטואליות הדתית היהודית ולארגון החברתי (רבנים, חכמי דת, ראשי קהילות גדולות), וייצוג נרחב ביותר של כמעט כל האינטלקטואלים (אמנים, רופאים, מדענים, עורכי דין).
 
* מאמרים קהילתיים עם שמות רבים, נתונים היסטוריים חשובים על אנשים ומקומות.
 
* מאמרים ביהדות ובמדעי המקרא (שניתנים כיום לבדיקה ואימות מתוך מספרי לימוד מעודכנים ביותר).
 
* אוספים נושאיים, הכוללים מצוינות יהודית לפי רשימת הדיסציפלינות באמנות ההונגרית והבינלאומית.
 
מערכת העריכה החלה לפעול בספטמבר 1927 והלקסיקון שוחרר בשנת 1929 בהשתתפותם של מיטב המלומדים היהודים ההונגרים והיא נתמכה על ידי החברה היהודית ההונגרית והמנהיגות הדתית דאז. (ראה להלן את הביקורות להלן). הספר עב הכרס מתאר את חייהם ועבודתם של היהודים דוברי ההונגרית בהונגריה, [[טרנסילבניה]], [[סלובניה]], וויוודינה ו[[בורגנלנד]]", כולל אלה שעזבו את האזורים האלה עד כתיבת הלקסיקון. הלקסיקון מתאר לא רק  את אלה שפעלו במסגרת הקהילות היהודיו, כלומר יהודים אלא גם את האנשים שעזבו את הדת היהודית(התנצרו וכדומה). השאלה "מיהו היהודי?", שהיתה כבר אז במחלוקת רבה, נפתרה על ידי הפתרון אינפורמטיבי שציין את המומים בכוכבית. בשום אופן לא התעסק הלקסיקון בשאלה האם האיש מאמין, רואה עצמו יהודי, או לא.
 
=== המהדורה אינטרנטית ===