כפר מרמורק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בראש הערך; סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
תיקון טעות |
||
שורה 4:
== היסטוריה ==
בשנת [[1926]] נרכש
היישוב הוקם על ידי עולים מתימן מ[[מחוז]] [[שרעב]] ש[[תימני כנרת|חיו תחילה]] ב[[כנרת (מושבה)|כנרת]] אך גורשו ממנה והתיישבו בכפר מרמורק, ואליהם הצטרפו תושבים משכונת [[שעריים]] הקרובה. לאחר התיישבות המשפחות משעריים ומכנרת היו בשנת [[1931]] במקום עשר משפחות מכנרת וכ־35 משפחות משעריים.
:"כפר גדול הולך ונבנה, כפר מרמורק; דרומה למושבה רחובות מתנחלות כששים משפתות תימניות; עשרה בתים נבנו מכבר, לבתים נספחו רפתים ועתה עומדים גם להקים לולים; באר חפרחה הקהק"ל, וברכה — כ[[מגדל מים|מגדל]] ענקי, מרים ראש ונשקף למרחקים; עוד שלשים ושלשה בית הולכים ונבנים ע"י נדיבי עם, ועוד היד נטויה לבנות כהנה וכהנה. כאן מתישבים תימנים, שלא התאקלמו בסביבת כנרת ודגניה, וכאן יתישבו תימנים שכבר צר להם המקום בשכונתם, ב"שערים" על יד רחובות. שכונה זו נהפכה לנקודה עומדת ברשות עצמה, עם בתים נהדרים כבתי המושבה האם, רתובות, עם הספקת מים מיוחדת, בתי הינוך ובתי תפילה, וועדים וכו'. ... בכפר הזה הם מקבלים בית, רפת, לול, פרדס קטן, אדמה לגידול חציר לפרה ומגרש לגידול ירקות ויתר צמחי שלחין. השטח שכל אחד מקבל אינו גדול, רק עשרה דונמים, אבל רוב התימנים נתחבבו על פרדסני רחובות ובחפץ לב הם מתקבלים לעבודה ולכן יספיק למחיתם גם המשק הזעיר הזה של עשרח דונמים. ואם חאיר להם ההצלחה פנים, יספיק חשטח הזה גם לשחררם מהצורך לעבוד אצל אחרים, כי גם עשרה דונמים בעבודה עצמית ובחריצות והבנה יכולים לכלכל משפהה בלחם לאכול ובבגד ללבוש."
בשנת [[1934]] הגיעו ליישוב עוד כ־70 משפחות של עולים מ[[שרעב]]. לעולים החדשים נמכרו בין [[דונם]] לחצי דונם לכל משפחה למטרת בניית בית.
ביישוב התפתח ענף ה[[פרדס]]ים עד ימי [[המרד הערבי הגדול|המאורעות]] ו[[מלחמת העולם השנייה]] שגרמו להפסקה ארוכה ב[[ייצוא]] [[פרי הדר|פרי ההדר]] לחו"ל כתוצאה מסגירת שערי [[ארץ ישראל]].
בשנת [[1939]] הגיע גל עלייה נוסף משרעב שגרם להעלמות הגידולים החקלאיים במושב. במקום פרדסים הוקמו מחנות עבודה בשביל העולים בתהליך שנמשך עד לשנת [[1949]] אז נעלם כליל הצביון החקלאי של היישוב והוא הפך ליישוב עירוני.
במרכז השכונה כיכר הקרויה על שמו של רבי [[שלום שבזי]], ובכיכר [[בית כנסת]] תימני גדול, הנקרא גם הוא בשם שבזי.▼
בינואר 1949 החליטה מועצת עיריית רחובות על הכללת השכונה בעיר [[רחובות]]{{הערה|{{הצופה||רחובות מרחיבה גבולותיה|1949/01/13|00311}}}} והמהלך אושר סופית על ידי משרד הפנים בספטמבר 1949{{הערה|{{הצופה||הורחב שטח שיפוטה של רחובות|1949/09/30|00811}}}}.
הרחוב הראשי של השכונה "הרב דוד ישראל" קרוי על שם מקים הכפר, הרב דוד בן ישראל צאירי (מרגלית), וכן גם הוקם על ידי בני משפחתו בית כנסת על שמו "מגן דוד" באותו רחוב.▼
הרב ישי שרעבי, מגדולי רבני תימן שימש כרב השכונה למשך כ-40 שנה, לאחר פטירתו (ו' שבט תשע"ה), הוכתר בנו הרב פנחס שרעבי לרב השכונה.
לשכונה יש קבוצת כדורגל בשם [[הפועל מרמורק]] אשר משחקת ב[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגה הלאומית]].
==אתרים בשכונה==
▲במרכז השכונה כיכר הקרויה על שמו של רבי [[שלום שבזי]], ובכיכר [[בית כנסת]] תימני גדול, הנקרא גם הוא בשם שבזי.
▲הרחוב הראשי של השכונה "הרב דוד ישראל" קרוי על שם מקים הכפר, הרב דוד בן ישראל צאירי (מרגלית), וכן גם הוקם על ידי בני משפחתו בית כנסת על שמו "מגן דוד" באותו רחוב.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Historical images of Kfar Marmorek}}
* {{קתדרה|דינה גרייצר|בין בדלנות להשתלבות - התיישבות יוצאי תימן בכפר מרמורק|14.8|14, ינואר 1980}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{coord|31|53.130|N|34|48.170|E|display=title|type:landmark}}
| |||