פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 505 בתים ,  לפני 4 חודשים
←‏תיקונים מרכזיים: אין חשיבות דווקא לדעה זו
*תיקון מס' 30 (נחקק: י"ב באדר התשס"א, 7 במרץ 2001) - הוסיף את סעיף 36א, הקובע כי אם לא נתקבל בכנסת חוק [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] עד לתאריך 31 במרץ באותה השנה, אזי יחשב הדבר כאילו הכנסת החליטה להתפזר טרם סיום כהונתה, ויערכו [[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]] בתוך 90 ימים.
:סעיף קטן (ב) לאותו התיקון מסייג ואומר, כי אם התקיימו [[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]], או התקבל חוק לפיזור הכנסת, או ש[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] פתח בהליכים להרכבת ממשלה חדשה, בין היום בו אמורה הממשלה להגיש את התקציב (שהוא, לכל המאוחר, 1 בנובמבר שלפני תחילת שנת הכספים) לבין תום שלושת החודשים הראשונים של שנת התקציב (31 במרץ) - אזי חוק תקציב המדינה חייב להתקבל בכנסת עד 31 במרץ, או עד 45 יום מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר, ואם לא מתקבל החוק עד אז - הכנסת מתפזרת, ועורכים בחירות בתוך 90 יום.
*תיקון מס' 35 (נחקק: ד' באייר התשס"ב, 15 במאי 2002) - תיקן את סעיף 7א, כך שיאפשר גם פסילת מועמדות של מועמד בודד (ולא רק רשימה) אם יש במעשיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד המדינה. המועמד הראשון, והיחיד עד כה, שפסילתו אושרה סופית בבית המשפט העליון היה [[מיכאל בן-ארי]], שביקש להתמודד לכנסת במסגרת רשימת [[איחוד מפלגות הימין]] ב[[הבחירות לכנסת ה-21|בחירות לכנסת ה-21]] (2019).{{הערה|{{ynet||בית המשפט העליון פסל את מיכאל בן-ארי ואישר את עופר כסיף|5480103|17 במרץ 2019}}}} לפניו פסלה ועדת הבחירות המרכזית את המועמדים [[עזמי בשארה]] (2003), [[אחמד טיבי]] (2003), [[חנין זועבי]] (2013 ו-2015), [[ברוך מרזל]] (2015) ו[[עופר כסיף]] (2019), וכן הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון בדרישה לפסול את ברוך מרזל (2003) ואת [[איתמר בן גביר]] (2019), אך בית המשפט העליון לא אישר אף אחת מאותן פסילות, בנימוק שהן לא עמדו בקריטריונים הראייתיים המחמירים הנדרשים לפסילת מועמד לכנסת. ד"ר [[יהודה יפרח]] מתח ביקורת על ביטול החלטת וועדת הבחירות שהכשירה את מיכאל בן ארי לעומת ביטול החלטת ועדת הבחירות שפסלה את עופר כסיף, וסבר שהדבר מהווה "יישום מפלה ופוגעני במיוחד של הוראות החוק"{{הערה|1={{הערה|1={{השילוח|ד"ר [[יהודה יפרח]]|הכרוניקה, יוני 2019|הכרוניקה-יוני-|13, פברואר 2019}}}}}}.
 
{{עוגן|החוק הנורווגי}}
*תיקון מס' 42 (נחקק ב-30 ביולי 2015), המכונה גם '''"החוק הנורווגי הקטן"''' - במרכזו חקיקת סעיף 42ג והרחבת סעיף 43. התיקון מסדיר את אפשרותו של [[חבר הכנסת]] המכהן כ[[שר]] או כ[[סגן שר]] להפסיק את חברותו ב[[הכנסת|כנסת]]. במקומו של חבר הכנסת שהפסיק את כהונתו לפי סעיפים אלו יבוא המועמד הבא בתור ברשימת המועמדים לכנסת של המפלגה אליה משתייך חבר הכנסת. בשונה מ[[התפטרות]] מהכנסת, במקרה של הפסקת חברות, היה וחבר הכנסת שחברותו הופסקה יחדל מלכהן כשר או כסגן שר, או ימונה לתפקיד [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[ראש ממשלת ישראל#ראש הממשלה בפועל|ראש הממשלה בפועל]] או [[ממלא מקום ראש הממשלה]], תחודש חברותו בכנסת, והאחרון שנהיה לחבר הכנסת מבין חברי רשימתו - יחדל מלכהן.{{ש}}על פי הוראות התיקון, חבר כנסת אחד בלבד מכל רשימת מועמדים רשאי להפסיק את חברותו בכנסת בהתאם לסעיף זה, אך מי שהפסיק את חברותו בכנסת רשאי "להתחלף" עם שר או סגן שר אחר מרשימתו, ובכך לחזור ולכהן בכנסת עם הפסקת חברותו בה של שר או סגן שר אחר.{{ש}}תיקון זה נחקק כ[[הוראת שעה]], ותוקפו בתקופת כהונת [[הכנסת העשרים]] בלבד.