ויקיפדיה

נחמה טק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הסרת קישורים עודפים, תיקון כיווניות הערת שוליים, הגהה
שורה 1:
{{אין תמונה|אישה}}
'''נחמה טק''' (נולדה ב-[[15 במאי]] [[1931]], ב[[לובלין]], [[פולין]]) היא פרופסור בדימוס ל[[סוציולוגיה]] ב[[אוניברסיטת קונטיקט]]. היא קיבלה את הדוקטורט מ[[אוניברסיטת קולומביה]], שם גם עבדה עם הסוציולוג דניאל בל.
 
היא עוסקת בחקר [[השואה]] והתמחתה בנושא.
נחמה טק היא חברה בוועדה המייעצת של מרכז בראון ללימודי שואה של הארגון נגד השמצה של "בני ברית".
היא חיברה מעל לשלושים מאמרים בכתבי עת כגון "סוציולוגיה עכשיו", "כתב העת לנישואים ומשפחה", "כתב העת למדעי החברה והרפואה" ועוד. טק זכתה בפרסים רבים על פועלה, כולל מועמדות ל[[פרס פוליצר]], פרס כריסטופר, פרס מיוחד בינלאומי על שם [[אנה פרנק]] ופרס הספר הלאומי להנצחת השואה.
 
שורה 10:
== ביוגרפיה ==
נחמה טק נולדה כנחמה באוניק בלובלין, פולין למשפחה של יהודים פולנים בשנת 1931. נחמה היא בתם של רומן ואסתר בווניק ואחות לגיזה. אביה היה הבעלים של מפעל כימי, שבו יצרו בין השאר נרות.
ימי הילדות המאושרים וחסרי דאגות התנפצו ונקטעו באכזריות עם פרוץ המלחמה וכיבושה של פולין בשנת 1939 היא הייתה בת 8.
 
עוד בימי הכיבוש הראשונים נסע אביה לעיר [[קובל]], בשטח הסובייטי, מתוך כוונה לבדוק את האפשרות של הגירת המשפחה לשם. האם אסתר, נשארה מאחור עם שתי בנותיה וניהלה את המפעל בהיעדר בעלה. באחד הימים כשהגיעה למפעל היא מצאה שלט ובו הודעה בגרמנית על החרמת המפעל לידיהם של הנאצים. בשלט היה כתוב בפירוש שאסור לבעלים היהודים להיכנס לתוך שטח המפעל, למרות האיסור אסתר נכנסה לפתוח מחדש את המפעל, לצרכיהם.
שורה 35:
 
הספר [[התנגדות: ביילסקי והפרטיזנים]] (1993) תורם תרומה חשובה כשהוא מציג יהודים כמצילים וניצולים גם יחד. הספר מציג את סיפורו של [[טוביה ביילסקי]], יהודי בלרוסי שארגן חבורת פרטיזנים שעזרו להציל מעל 1200 חיי אדם. במספר פעולות הרואיות של לוחמי ביילסקי, טק מנסה לתקן את ההשקפה על יהודים כקורבנות פסיביים של רדיפות נאצים ומוכיחה כי אלטרואיזם יהודי, אומץ והתנגדות עזרו להציל גם כן חיי יהודים.{{הערה|טק, נחמה, '''משפחת אנשי היער: יחידת הפרטיזנים של ביילסקי''', ירושלים, הוצאת יד ושם, 1997}}
על בסיס ספר זה הופק הסרט [[התנגדות (סרט)|התנגדות]]. נחמה טק בתחילה התקשתה לקבל את השינויים שנעשו בהתאמת ספרה לסרט [[התנגדות (סרט)]]. הפרטיזנים של ביילסקי, למשל, מעולם לא באמת יצאו לקרב נגד טנקים גרמנים. עם זאת, לאחר שצפתה בסרט מספר פעמים היא אהבה אותו יותר ויותר, לדבריה. כאשר הגיעה יחד עם בנה, רולנד טק בהקרנה של הסרט בינואר 2011, היא הכחישה שאי פעם לא הייתה מרוצה מהסרט, ושניהם הסכימו כי השינויים הוסיפו לאפקט הדרמה ולא שינו את המסר המרכזי ומהות הסיפור.
פרופ' נחמה טק, מכירה היום בעיוות שנגרם על שפועלם של המצילים היהודים לא זכה לחשיפה. באחד ממאמריה מעלה פרופ' טק תהיות לגבי ההתעלמות מתופעת ההצלה היהודית: “אף שהיו יהודים שהצילו יהודים מתוך הקרבה עצמית, הם לא זכו להכרה כנושא למחקר...” והיא מלינה על עצמה: "למה התעלמתי מהצלת יהודים על ידי יהודים? האם סברתי שיצר הקיום, כדחף בסיסי, יגבור על כל דבר אחר? לאורך ההיסטוריה, יהודים נתפסו כקורבנות ולא כמצילים, לא כגיבורים. האם אני הפנמתי תפישות אלה באופן בלתי מודע? האם אני סברתי שתפקידים של קורבן ומציל אינם מתיישבים"?{{הערה|Nechama Tec. (1998). '''Re¬ections on Rescuers''' in The Holocaust and History ,Michael Berenbaum & Abraham J. Peck (Eds.), Bloomington; Indiana University .Press, p. 657|שמאל=כן}}
 
ספרה [[בגוב האריות]], (2000) פרשת חייו של [[אוסוולד רופאייזן]]. סיפור חייו מתחיל בראשית המלחמה עת ניסה להימלט דרך וילנה. לאחר כיבושה בידי הגרמנים נתפס, נמלט ממאסר ובחיפושיו אחר מסתור, לאחר שהתחזה לפולני, הגיע לעיר מיר שבביילורוסיה. הודות לשליטתו המעולה בשפה הגרמנית מונה לעוזרו של המפקד הגרמני המקומי. תוך שהוא משתלב במערך הפיקוד המקומי, ניצל אוסוולד את מעמדו המיוחד והצליח להציל מאות יהודים של מיר ותושבים ביילורוסים רבים.{{הערה|[http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/communities/mir/escape_from_ghetto.asp הבריחה מגטו מיר – פרשת רופאייזן], באתר [[יד ושם]]}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נחמה_טק"