קיטל – הבדלי גרסאות

לבישת הקיטל מוזכר בפירוש [[המפה]] של ה[[רמ"א]] על ה[[שולחן ערוך]] לגבי [[יום הכיפורים]]{{הערה|שם=שוע}}. בקהילות מסוימות לובשים קיטל ביום הכיפורים בלבד כעיקר המנהג{{הערה|כן הוא מנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]]. [http://beta.hebrewbooks.org/30479 ספר המנהגים חב"ד], מנהגי יום הכיפורים, עמוד 56.}}, אך בקהילות רבות מתקשר מנהג לבישת הקיטל לכלל הימים הנוראים ועל כן לובשים אותו גם ב[[ראש השנה]]; כך הוא המנהג בעיקר בקהילות "אשכנז המערבי" (מערב אירופה), ובמיעוט מקהילות מזרח אירופה (בהן חסידויות מסוימות).{{הערה|אך גם בקהילות אלה, לובשים קיטל בראש השנה רק בתפילות שחרית ומוסף, אבל לא במנחה וערבית, לעומת יום כיפור שלובשים בכל התפילות.}} אולם רוב החסידים נוהגים שמלבד בעלי התפילה, בעל התוקע והמקריא (ולעיתים גם הכוהנים), הלובשים קיטל גם בראש השנה{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/toshba/minhagim/rosh.htm ראש השנה], ממנהגי החסידים, אתר דעת}}, כלל הציבור אינו לובש קיטל בראש השנה אלא ביום כיפור בלבד. על פי מנהג זה במנחה ובערבית של ראש השנה לא נהוג שהחזן לובש קיטל{{הערה|{{HebrewBooks|[[אפרים זלמן מרגליות]]|מטה אפרים|41197|ניו יארק, תשי"ט, סי' תקפא|עמוד=203}}}}. יש קהילות מסוימות, בעיקר מחסידי פולין (כגון גור), שאף ביום כיפור אינם לובשים קיטל. יש הנוהגים גם כי [[שליח ציבור|שליח הציבור]] לובש קיטל במהלך תפילות [[הושענא רבה]], משום שיום זה נחשב ליום החיתום האחרון של ימי הדין. בחסידויות ירושלמיות וכן ב[[חסידות סלונים]] נוהגים כולם ללבוש קיטל בהושענא רבה. יש מנהגים נוספים, נפוצים פחות, בהם שליח הציבור לובש קיטל גם במהלך [[תפילת מוסף]] של [[שמיני עצרת]], בו נאמרים [[פיוטי הגשם]], ובמהלך תפילת מוסף של יום-טוב ראשון של [[פסח]], כאשר נאמרת [[תפילת טל]].