הדי ג'ואיני – הבדלי גרסאות

נוספו 424 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
לאחר חברות קצרה בלהקה התוניסאית "הרשידיה", החל ג'ואיני בגיל 16 להופיע כנגן [[מנדולינה]] בהרכבים מקומיים. לנגינה על עוד נחשף ג'ואיני דרך הזמר היהודי הידוע מוני ג'בלי מתוניס. בגיל 20 גדלה הפופולריות שלו בעקבות הופעותיו עם להקת "ארוקי" בבאב סויקה - המרכז האמנותי והספרותי של תוניס.
 
בשנת [[1938]] שיחק בקונצרט של אירוע הפתיחה של רדיו תוניס, וב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] של אותה המאה, הופיע בסרט "האבודים" של במאי הקולנוע הצרפתי ז'אן באסטיה. ב-[[1948]] הלחין שירים עבור הסרט "השער השביעי" של התסריטאי הצרפתי אנדרה זוודה, ואף הופיע בו יחד עם אשתו, ווידאד. בשנת [[1966]] הועלה לדרגת קצין במסדר הרפובליקה של תוניסיה בידי הנשיא [[חביב בורגיבה]]. בשנת 1982 קיבל עיטור נוסף מבורגיבה על מפעל חייו ותרומתו להעשרת המורשת התרבותית של תוניסיה.
 
ג'ואיני פעל גם מחוץ לתוניסיה. בשנת 1950 ביקר בקהיר שבמצרים, ובאופן תדיר היה מבקר גם בפריז שבצרפת.
 
בשנת [[1966]] הועלה לדרגת קצין במסדר הרפובליקה של תוניסיה בידי הנשיא [[חביב בורגיבה]]. בשנת 1982 קיבל עיטור נוסף מבורגיבה על מפעל חייו ותרומתו להעשרת המורשת התרבותית של תוניסיה.
 
בין השנים 1957 - 1987 שימש כמנהל האמנותי של התזמורת הלאומית של רדיו תוניס.
 
בשנת [[1987]] הופיע ג'ואיני בפסטיבל קרתגו שבתוניסיה, והיה זה המופע הפומבי האחרון שלו.
הלך לעולמו ב-30 בנובמבר 1990.
 
ג'ואיני עבד בשיתוף פעולה עם המשורר המצרי-תוניסאי באיירם אל-טונסי, וחיבב את שיריו של [[מוחמד עבד אל-והאב]]. הוא היה אחד ממלחיני מוזיקה בערבית היחידים שאינם מצרים שזכו להוקרה.
 
 
 
חלק משיריו הפכו לידועים בעולם הערבי כולו, כמו שירו "לאמוני אללי יגירו מני", שזכה לתפוצה רבה ולגרסאות כיסוי רבות, גם בישראל. אשר מזרחי כתב מילים עבריות ללחן המקורי, הידוע בשם [[למולדת שובי רוני]].