המשבר הכלכלי העולמי (1929) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא מובנת לי הטענה על אי דיוקים.למשל,בחלק של שוודיה,נעזרתי בספר 1929 איך לא למדנו דבר מעמודים 201 ו202.אם מי שמחק לי רוצה לראות אם אני צודק יכול לקנות את הספר או להשאיל אותו מספרייה כלשהיא.לגבי ארה"ב,כלכלנים קיינסיאנים רבים וגם הנתונים עצמם מוכיחים את צדקתו של רוזוולט ביישום הניו דיל הנרחב וגם העידן הפוסט-מלחמתי שבו הממשלות בעולם היו מעורבות בכלכלה ובזכות זה ומדיניות חלוקה מחדש של העושר,נרשמו אחוזי הצמיחה הגבוהים בהיסטוריה.
ביטול גרסה 25938773 של 37.142.174.9 (שיחה) הדרך ליישב זאת איננה מלחמת עריכה. נא לדון בכך בדף השיחה של הערך.
שורה 8:
"השפל הגדול" היה המשבר הממושך והקשה ביותר בתולדות [[ארצות הברית]]. השפל החל כבר באמצע שנת [[1929]], עוד לפני נפילת הבורסה, ונמשך למעלה מעשור, עד שנת 1939. השפל הכלכלי הגיע לשיאו בשנת [[1933]], עם צניחה של שישים אחוז ב[[תוצר לאומי גולמי|תוצר הלאומי הגולמי]] וירידה של 80 אחוז בתוצר התעשייתי, האבטלה קפצה מ-12.5 אחוזים לקרוב ל25 אחוזים ולמעלה מ־8000 [[פשיטת רגל|פשיטות רגל]] של [[בנק]]ים.
 
עם פרוץ המשבר ניסה ממשל [[הרברט הובר|הובר]], הנשיא החדש (נבחר בסוף [[1928]]) להתמודד עם הבעיה באמצעות הסכמים עם חברות גדולות לשמירה על גובה השכר בעינו ומניעת פיטורים, הורדה חדה של הריבית על כל האגרות לטווח קצר, דבר שהביא להוזלה ניכרת בעלות ההלוואות ושורה של צעדים [[פיסקלי]]ים כמו הלוואות לחקלאים ולבתי עסק במטרה למנוע פשיטות רגל, ועבודות ציבוריות בקנה מידה רחב. הרעיון שמאחרי צעדים אלו היה למנוע ירידה ב[[ביקוש מצטבר|ביקוש המצטבר]], על פי התפיסה ששימור צריכה ברמה גבוהה יוביל לשיפור מהיר גם בשאר המדדים הכלכליים. תפיסה זו עלתה בקנה אחד עם התפיסה ה"פרוגרסיבית" המקובלת לפיה שכר גבוה יוצר שגשוג. תפיסות אלו תאמו את הרעיונות הבתר-[[ג'ון מיינרד קיינס|קיינסיאניים]] ואת תפישות "ייצוב המחירים" של כלכלנים כ[[אירווינג פישר]].
 
הקו האקטיבי שנקט הובר נמשך לאורך כהונתו, כשהוא מקצין והולך עם הזמן עם צעדים כמו כינון חוקי מכסים חריפים, איסור על הגירה, הקמת רשויות שיקום שהעבירו סכומי ענק לבנקים וחקלאים והורדות נוספות בשיעור הריבית (שהיה 0.7 אחוז בממוצע על כל סוגי האגרות בסוף שנת 1932). בשנת [[1931]], אחרי התמוטטות [[תקן הזהב]] באירופה ואחר כך בעולם כולו החריף המצב עוד יותר, ובמחצית השנייה של שנת [[1932]] החלה ארצות הברית מתדרדרת במהירות, כאשר גם הצעדים החריפים ביותר של הובר אינם מצליחים למנוע עוד את הצניחה בשכר, הגידול באבטלה ואובדן האמון המחריף במערכת הבנקאות ובממשל האמריקני.
שורה 14:
הכלכלן [[ברנרד לונדון]] כתב בשנת [[1932]] מסמך בשם '''סיום המשבר הכלכלי באמצעות [[השבתה מתוכננת]]''', בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, ובו הוא הציע לחוקק חוק התיישנות מתוכננת מראש לכל מוצרי הצריכה, כדי לעודד את הכלכלה ולספק עבודה להמונים המובטלים{{הערה|London (1932) Ending the depression through planned obsolescence.pdf}}.
 
המשבר הגיע לשיאו בתחילת שנת [[1933]], כאשר פינה הובר את מקומו ל[[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] מן [[המפלגה הדמוקרטית]], שהבטיח "[[ניו דיל]]" (עסקה חדשה). מדיניות חדשה זו, הגדילהשהייתה באופןבקווים משמעותיכלליים אתהמשך הביקוש,הכנסותשל המפעליםמדיניות גדלוהובר, וכךעם כפיהקצנת שקרההצעדים, בשוודיהלא באותםהניבה שנים.תוצאות ארה"במשמעותיות נכנסהמבחינה למיתוןכלכלית, קצר ביןובשנת [[1937]] ל-1938צנחה בעקבותארצות תקציבהברית מאוזןשוב שהוגשלמשבר וכללחריף קיצוץכמעט בהוצאותכמו הממשלהזה מהשל שגררתחילת אחריו ירידה בביקוש1933. ארה"ב יצאה ממיתון זה בעקבות הגדלת הוצאות הממשלה ב-5 מיליארד דולר על ידי רוזוולט שהופנו בחלקן הגדול לצריכה,שהגדילה את הכנסות המפעלים ואפשרה להם להתרחב ולקלוט עובדים כך שהאבטלה שבה לרדות
 
ארצות הברית יצאה מן המשבר, לבסוף, עם הצטרפותה ל[[מלחמת העולם השנייה]], שסיפקה את התנאים שהובר ורוזוולט לא הצליחו לספק: ירידה חריפה בשכר וברמת החיים ותעסוקה מלאה.
על אף שהאבטלה ירדה משמעותית מ-25 אחוזים ב-1933 ל-14 אחוזים ב-1941 ,ארצות הברית יצאה מן המשבר, לבסוף, עם הצטרפותה למלחמת העולם השנייה ב-1941 כאשר כלכלת המלחמה גדלה מהר לאחר שהפסיקה תעשיות חופשיות וגרמה לשליטה נוקשה במחירים ובשכר, כתוצאה משיתוף פעולה ממשלתי-עסקי, כשהממשלה מסבסדת את העסקים.בנוסף לכך החברות באיגודי עובדים גדלה ב-50 אחוזים מה שעזר לעובדים לקבל שכר גבוה יותר ותנאים טובים יותר,כך שלמעשה עלייה זו סייעה לכלכלה מכיוון שעליות השכר הגדילו את הביקושים למוצרים וכך תרמו לחברות ולכלכלה כולה. התוצאה של מעורבות הממשל האמריקני שגרמה לגידול משמעותי בהוצאות הממשלה (שהיה למעשה קיינסייאניזם צבאי) הייתה הכנסת תמריץ משמעותי לפעילות הכלכלית ואפשר הכפלה של השכר בין 1939 ל-1945,צניחה בפערי ההכנסות וירידה משמעותית במספר המשפחות עם הכנסה של פחות מ-2000 דולר בשנה משלושה רבעים לרבע.
 
==בריטניה==
שורה 22:
[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] הייתה שקועה במיתון מסוים עוד לפני פרוץ השפל הגדול, תוצר של אינפלציה מכוונת במהלך שנות העשרים, שכוונה לאפשר לאנגליה לשוב לתקן הזהב, שהומר עתה ב"חליפין הזהב". ממשלת הלייבור שהייתה בשלטון הפסידה בבחירות והוקמה ממשלה של אחדות לאומית, עם [[רמזי מקדונלד]] מהלייבור בראשה, אך [[סטנלי בולדווין]] מהמפלגה השמרנית כדמות הקובעת.
 
בריטניה סבלה ממגבלות קשות בגמישות כוח העבודה, תוצר של כוחם של איגודי העובדים, שלא אפשרו הורדה משמעותית בשכר. הפתרון נמצא בשנת [[1931]] בריטניהבדמות התנתקההתנתקות מתקן הזהב .והתנתקות זוההתנתקות הביאה לצניחה דרמטית בשער השטרלינג ובעקבות זאת לצמצום מצבת החובות של המדינה (שעמלה במשך שנים לשכנע מדינות להחזיק רזרבות בשטרלינג) ולהורדה משמעותית ביותר בעלות העבודה והמחייה. נוסף על כך, נקטה הממשלה צעדים לריסון חריף של התקציב והוצאות הממשלה, בלי לפנות לערוץ של פרויקטים של עבודות ציבוריות ובלי ליצור גרעונות תקציביים.
 
המשבר הסתיים למעשה בשנת [[1935]], כאשר התוצר הגולמי חזר לרמתו משנת [[1929]] ובשנת [[1937]] היה גבוה ממנו ב־24 אחוז. האבטלה ירדה בהדרגה עד לשיעור של עשרה אחוז בשנת 1935.
שורה 67:
סיבה חשובה אחת להתאוששות הייתה עליית השלטון הנאצי בגרמניה, שהביאה לחידוש ייבוא עפרות הברזל משוודיה. במהלך שנות השלושים הוכפלה תפוקת עפרות הברזל השוודית לצורך בניין מכונת המלחמה הגרמנית.
 
סיבות חשובות יותר היו הצעדים שננקטו לפתרון המשבר על ידי הממשלה שהייתה מורכבת מסוציאליסטים וחקלאים,. נקודה חשובה אחת הייתה הגדלה משמעותיתהימנעות של ההוצאות,שהגדילההממשלה אתמהגדלה הביקושניכרת למוצרים,מהשל שגרם לגידול בהכנסות המפעלים וכך התאפשר להם לחזור להתרחב,כך שהכלכלה חזרה לצמוח,ההוצאות. הממשלה הגדילה את הוצאותיה ב־1931 בפחות מאחוז, ב־1932 ב-9 אחוז, וב־ב־[[1933]] ב-19 אחוז אינפלציהוהורידה אותן ב־10 אחוז ב־[[1934]]. האינפלציה הייתה שלילית בין השנים 1930–1933 ועלתה ב־0.7 אחוז ב־1934.באמצע שנותהשכר השלושיםהממוצע התפוקהצנח התעשייתיתאף הייתההוא גדולהוהונח מזולאבטלה שלפנילעלות, המשברכשבמקביל ב-50מופחת אחוזיםנטל ושיעורהמס האבטלהבמידה חזר ל-5 אחוזיםניכרת.<ref>{{צ-ספר|מחבר=סלווין פרקר|שם=1929,איך לא למדנו דבר(מתורגם מאנגלית)|מקום הוצאה=|מו"ל=ספריית מעריב|שנת הוצאה=2009}}</ref>
 
בעקבות ההתאוששות מהמשבר החלה שוודיה לכונן מגוון צעדים לאבטלה וביטוח, בעיקר בתחום העבודה והפנסיה.