תומאס מאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 112:
====עזיבת גרמניה====
בתחילת 1933, בעת תפיסת השלטון על ידי הנאצים, שהה מאן עם משפחתו בטיול בדרום צרפת. לאחר התלבטויות, העדיף מאן להישאר עם משפחתו מחוץ לגרמניה.{{הערה|{{ChicagoSent||The Nazi War Spirit|1933/06/08|00700}}}} הוא הודיע בפומבי שלא יוכל לחזור לגרמניה עד ששלטון הצדק לא ישוב אליה לפניו.{{הערה|{{ChicagoSent||In Rosh Hashanah Mood|1933/09/21|00400}}}} כאשר נדרשו כל חברי אגף השירה באקדמיה הפרוסית לאמנויות להצהיר אמונים למשטר הנאצי, שלח מאן מכתב התפטרות לנשיא האקדמיה [[מקס פון שילינגס]]. ספריו הועלו באש ב[[שריפת הספרים בגרמניה הנאצית|שריפת הספרים]] ב-10 במאי 1933 ביחד עם אלו של אחיו [[היינריך מאן|היינריך]]{{הערה|{{דבר||ספרים לשריפה בברלין|1933/05/03|00113}}}} ובנו [[קלאוס מאן|קלאוס]], בטענה כי הם שייכים ל"אמנות המנוונת" כפי שהגדיר אותה היטלר, הכוללת גם את "האמנות היהודית", "האמנות הבולשביקית" ו"האמנות הבינלאומית". עם זאת, לא החרימו הנאצים את ספריו, ואלו המשיכו להיות מופצים בגרמניה. בעקבות השתתפותו בירחון די זאמלונג שהוציאו אחיו ובנו, איימו הנאצים לאסור את הפצת ספריו ובעקבות זאת, בנובמבר 1933, פרסמו [[אלפרד דבלין]], [[רנה שיקלה]] ומאן הצהרה כי הם מסתלקים מהשתתפות בעיתון די זאמלונג, האנטי פאשיסטי. לאחר הצהרה זאת, קבלו השלושה ריהביליטציה מהמשרד הממלכתי לקידום הספרות הגרמנית, שקבע שהם אינם בוגדים.{{הערה|{{דבר||לא עמדו בניסיון|1933/11/06|00205}}}} ההצהרה זכתה בביקורת רבה, ומאן הצדיק את עצמו בכך שלא רצה שינותק מקוראיו.{{הערה|{{דבר||תומאס מאן מלמד זכות על עצמו|1933/11/16|00204}}}} הנאצים שידלו את מאן לחזור לגרמניה, על אף עמדותיו הידועות, ואף הבטיחו לו כבוד כיאה לסופר קאנוני ולקלאסיקון חי.{{הערה|{{דואר היום||אמונה חדשה באה לעולם|1935/02/22|00702}}}}{{הערה|{{דבר||
[[אריקה מאן|אריקה]], בתו הבכירה של מאן, הצליחה לנסוע ל[[מינכן]] לאחר ההפיכה הנאצית ולהציל את כתב היד של "יוסף ואחיו" ועוד כמה כתבי יד מהבית, שהוחרם על ידי הרשויות. כל שאר כתבי היד, החל מ"[[בית בודנברוק]]" והנובלות הראשונות ועד חליפות המכתבים האחרונות עם אישים שונים, אבדו בשל ההגירה.
| |||